501
עריכות
←הלכה א
שמואל היהודי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל היהודי (שיחה | תרומות) (←הלכה א) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
===הלכה א=== | ===הלכה א=== | ||
'''כבד את אביך ואת אמך''', שומע אני בדברים? תלמוד לומר (משלי ג ט) "כבד את ה' מהונך'", במאכל ובמשתה ובכסות נקייה. דבר אחר: כבד את אביך, לפי שנאמר (ויקרא כ ט) "איש איש כי יקלל אביו ואמו" אין לי אלא איש, אשה מנין? טומטום ואנדרוגינוס מנין? תלמוד לומר "כבד את אביך" מכל מקום. מה כבוד, לא חלק בין אשה לאיש – אף מורא לא חלקו בין איש לאשה, דברי רבי ישמעאל. רבי יהודה בן בתירא אומר: הרי הוא אומר (ויקרא יט ג) "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו": מה שבת, לא חלק בין איש לאשה וטומטום ואנדרוגינוס – אף מורא, לא תחלוק בין איש לאשה בין טומטום לאנדרוגינוס. | |||
רבי אומר: חביב כבוד אב ואם לפני מי שאמר והיה העולם, ששקל כבודן ומוראן לכבודו, וקללתן לקללתו. כתיב "כבד את אביך ואת אמך" וכנגדו כתיב (משלי ג ט) "כבד את ה' מהונך", הקיש כבוד אב ואם לכבוד המקום. כתיב (ויקרא יט ג) "איש אמו ואביו תיראו", וכנגדו כתיב (דברים ו יג) "את ה' אלוהך תירא", הקיש מוראת אב למוראת המקום. כתיב (שמות כא יז) "ומקלל אביו ואמו", וכנגדו כתיב (ויקרא כד טו) "איש כי יקלל אלהיו", הקיש קללת אב ואם לקללת המקום. בא וראה מתן שכרן: נאמר (משלי ג ט) "כבד את ה' מהונך" וכנגדו כתיב (משלי ג י) "וימלאו אסמיך שבע", ואמר "כבד את אביך ואת אמך" וכנגדו "למען יאריכון ימיך". (דברים ו יג) "את ה' אלהיך תירא", (מלאכי ג כ) "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה", (ויקרא יט ג) "איש אמו ואביו תיראו...". מה אמור בשבת? (ישעיה נח יד) "אם תשיב משבת רגלך... אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ". | |||
===הלכה ב=== | |||
'''כבד את אביך ואת אמך''' רבי אליעזר אומר: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שאדם מכבד אמו יותר מאביו, לפי שהיא משדלתו בדברים – לפיכך הקדים אב לאם לכיבוד. וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שאדם מתיירא מאביו יותר מאמו, לפי שהוא מלמדו תורה – לפיכך הקדים אם לאב במורא. מקום שחסר – השלים! או: כל הקודם במקרא – קודם במעשה? תלמוד לומר "איש אמו ואביו תיראו", מגיד ששניהם שקולין, זה בזה! | |||
===הלכה ג=== | |||
'''כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך'''. אם כבדתן – "למען יאריכון ימיך", ואם לאו – למען יקצרון. שדברי תורה נוטריקון, שכן דברי תורה נדרשין מכלל הן לאו מכלל לאו הן: | |||
===הלכה ד=== | |||
'''על האדמה''' – מכאן אמרו: כל מצוה שמתן שכרה בצדה – אין בית דין של מטה מוזהרין עליה: | |||
===הלכה ה=== | |||
לֹא תִרְצַח למה נאמר? לפי שנאמר (בראשית ט ו) "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם...", עונש שמענו, אזהרה לא שמענו – תלמוד לומר לֹא תִרְצַח. | לֹא תִרְצַח למה נאמר? לפי שנאמר (בראשית ט ו) "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם...", עונש שמענו, אזהרה לא שמענו – תלמוד לומר לֹא תִרְצַח. | ||
לֹא תִנְאָף למה נאמר? לפי שהוא אומר (ויקרא כ י) "מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת", עונש שמענו, אזהרה לא שמענו – תלמוד לומר לֹא תִנְאָף. | לֹא תִנְאָף למה נאמר? לפי שהוא אומר (ויקרא כ י) "מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת", עונש שמענו, אזהרה לא שמענו – תלמוד לומר לֹא תִנְאָף. | ||