13,494
עריכות
←הנפת מתכת כסף על אבני המזבח: תיקונים
(הנפת מתכת כסף על אבני המזבח) |
(←הנפת מתכת כסף על אבני המזבח: תיקונים) |
||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
;תליית מחלוקת הראשונים במחלוקת התנאים אם אבני גזית הותרו באבני המקדש | ;תליית מחלוקת הראשונים במחלוקת התנאים אם אבני גזית הותרו באבני המקדש | ||
מעתה כתב | מעתה כתב המרגניתא דרבי מאיר, יש לתלות מחלוקת התנאים במחלוקת הטעמים לדעת הראשונים. שהרי טעם האבן עזרא משום אשפה וטעם הרמב"ם משום צורה, שייכים אף באבני מקדש כדרך ששייכים באבני מזבח - שהרי קדושת אבני מקדש חמורה מקדושת אבני מזבח. וא"כ טעמם לא יצדק אלא לדעת רבי יהודה. ואילו טעמו של הרמב"ן שהוא משום שלא יניף המקצר על המאריך, שפיר אפשר לומר שאינו אלא גבי מזבח המאריך ימיו של אדם [כמבואר בכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/בית הבחירה/א#טו|ביהב"ח פ"א הט"ו]]}}]. ונמצא שרבי יהודה ס"ל כדעת הרמב"ם והאבן עזרא ורבי נחמיה כדעת הרמב"ן. | ||
ומאחר שכתב הרמב"ן נפק"מ בין דעתו לדעת האבן עזרא והרמב"ם לגבי הנפת שאר מתכות, ככסף וזהב, נמצא שאף בענין זה נחלקו רבי יהודה ורבי נחמיה. שלדעת רבי יהודה אף שאר מתכות נאסרו ולדעת רבי נחמיה ברזל בלבד נאסר ואילו כסף וזהב מותרים. | ומאחר שכתב הרמב"ן נפק"מ בין דעתו לדעת האבן עזרא והרמב"ם לגבי הנפת שאר מתכות, ככסף וזהב, נמצא שאף בענין זה נחלקו רבי יהודה ורבי נחמיה. שלדעת רבי יהודה אף שאר מתכות נאסרו ולדעת רבי נחמיה ברזל בלבד נאסר ואילו כסף וזהב מותרים. | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
והמשך חכמה {{ממ|[[משך חכמה/שמות/כ#כב|שמות כ כב]]}} תמה על דברי הרמב"ן, דהלא המנורה שעשו החשמונאים היתה משל ברזל כמבואר בראש השנה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/כד/ב|כד:]]}}, וכאן לא נוכל ליישב כדברי הרמב"ן כיון שסידור המנורה עבודה הוא כמבואר ביומא {{ממ|[[בבלי/יומא/כד/ב|כג:]]}}. | והמשך חכמה {{ממ|[[משך חכמה/שמות/כ#כב|שמות כ כב]]}} תמה על דברי הרמב"ן, דהלא המנורה שעשו החשמונאים היתה משל ברזל כמבואר בראש השנה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/כד/ב|כד:]]}}, וכאן לא נוכל ליישב כדברי הרמב"ן כיון שסידור המנורה עבודה הוא כמבואר ביומא {{ממ|[[בבלי/יומא/כד/ב|כג:]]}}. | ||
וכעין קושיה זו יש להקשות עוד מהמבואר ברש"י {{ממ|[[רש"י/שמות/כה#כט|כה כט]]}} שפירש גבי לחם הפנים: והיה עשוי לו דפוס זהב ודפוס ברזל וכו'. ולדברי הרמב"ן כיצד עשו לו דפוס ברזל. אמנם באמת במנחות {{ממ|[[בבלי/מנחות/צד/א|צד.]]}} לא נזכר רק שהיו ג' דפוסים אך לא שהיו מברזל [ועיין תורה שלמה] וא"כ אפשר שהרמב"ן יחלוק בזה על דעת רש"י | וכעין קושיה זו יש להקשות עוד מהמבואר ברש"י {{ממ|[[רש"י/שמות/כה#כט|כה כט]]}} שפירש גבי לחם הפנים: והיה עשוי לו דפוס זהב ודפוס ברזל וכו'. ולדברי הרמב"ן כיצד עשו לו דפוס ברזל. אמנם באמת במנחות {{ממ|[[בבלי/מנחות/צד/א|צד.]]}} לא נזכר רק שהיו ג' דפוסים אך לא שהיו מברזל [ועיין תורה שלמה] וא"כ אפשר שהרמב"ן יחלוק בזה על דעת רש"י. | ||
וכקושיית המשך חכמה כה"ק רבי מאיר אריק בספרו מנחת קנאות {{ממ|[[מנחת קנאות/סוטה/יד/ב|יד:]]}}, ורצה לחלק בין סכין שחיטה שמקדש לדם ולכן היה אוסר לעשותו מברזל ובין מנורה שאינה מקדשת דבר, שאף השמן שבתוכה מתקדש בכלי מיוחד לכך שהיה מונח על גבי המנורה. ולפי זה גם סרה הקושיה מדפוס הברזל דלחם הפנים, כיון ששם לא התקדש הלחם בכלי זה ובכה"ג אף לדעת הרמב"ן מותר לעשותו מברזל. | וכקושיית המשך חכמה כה"ק רבי מאיר אריק בספרו מנחת קנאות {{ממ|[[מנחת קנאות/סוטה/יד/ב|יד:]]}}, ורצה לחלק בין סכין שחיטה שמקדש לדם ולכן היה אוסר לעשותו מברזל ובין מנורה שאינה מקדשת דבר, שאף השמן שבתוכה מתקדש בכלי מיוחד לכך שהיה מונח על גבי המנורה. ולפי זה גם סרה הקושיה מדפוס הברזל דלחם הפנים, כיון ששם לא התקדש הלחם בכלי זה ובכה"ג אף לדעת הרמב"ן מותר לעשותו מברזל. | ||