13,565
עריכות
←קברי צדיקים אינם מטמאים: תיקונים
אין תקציר עריכה |
(←קברי צדיקים אינם מטמאים: תיקונים) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
;תמיהת הבית יוסף שכל ההיתר בנשיא דוקא וספק ההגה"מ אם גדול הדור כנשיא | ;תמיהת הבית יוסף שכל ההיתר בנשיא דוקא וספק ההגה"מ אם גדול הדור כנשיא | ||
דהיינו שהר"ר חיים כהן למד מכך שהותרו הכהנים להיטמא לרבי, שאף הוא ככהן מותר היה לו להיטמא לרבינו תם לו היה בשעת פטירתו. וכתב הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/יורה דעה/שעד|יו"ד סימן שעד]]}}: ויש לתמוה על ה"ר חיים כהן, שהרי רבינו תם לא היה נשיא, ואם התירו לטמאות לרבי שהיה נשיא | דהיינו שהר"ר חיים כהן למד מכך שהותרו הכהנים להיטמא לרבי, שאף הוא ככהן מותר היה לו להיטמא לרבינו תם לו היה בשעת פטירתו. וכתב הבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/יורה דעה/שעד|יו"ד סימן שעד]]}}: ויש לתמוה על ה"ר חיים כהן, שהרי רבינו תם לא היה נשיא, ואם התירו לטמאות לרבי שהיה נשיא למה יתירו להטמאות לרבינו תם שלא היה נשיא. דהיינו שאף אם נסכים שהותרו כהנים להיטמא לרבי וכמבואר בירושלמי, אין מכאן ראיה שמותר להיטמא לרבינו תם, כי אפשר שדין זה הוא בנשיא דוקא, וכמבואר בפסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/ע/ב|ע:]]}}: כגון שמת נשיא ואיטמו ליה רוב ציבור. | ||
הבית יוסף מוסיף ומציע: ושמא היה סובר ה"ר חיים דגדול הדור דינו כנשיא. ואף על פי שההגהות מיימוני מספקא להו אי גדול הדור דינו כנשיא, ה"ר חיים פשיט ליה, ע"כ. דהיינו שאכן גם הר"ר חיים לא חידש יותר מכך שמותר לכהנים להיטמא לנשיא רק שהוא סובר שדינו של רבינו תם שהוא גדול הדור כדין נשיא. אמנם ההגהות מיימוני {{ממ|[[הגהות מיימוני/אבל/ג#ד|אבל פ"ג אות ד]]}} הביא שהראבי"ה הסתפק בזה. | הבית יוסף מוסיף ומציע: ושמא היה סובר ה"ר חיים דגדול הדור דינו כנשיא. ואף על פי שההגהות מיימוני מספקא להו אי גדול הדור דינו כנשיא, ה"ר חיים פשיט ליה, ע"כ. דהיינו שאכן גם הר"ר חיים לא חידש יותר מכך שמותר לכהנים להיטמא לנשיא רק שהוא סובר שדינו של רבינו תם שהוא גדול הדור כדין נשיא. אמנם ההגהות מיימוני {{ממ|[[הגהות מיימוני/אבל/ג#ד|אבל פ"ג אות ד]]}} הביא שהראבי"ה הסתפק בזה. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
החיי אדם בהקדמתו לספרו שערי צדק, אשר אחת מסיבות חיבורו היתה, כעדותו שם: בעת נפילת הבתים בחצר שאני דר בו שהיה בשנת תקס"ד, נדרתי נדר גדול שכאשר אזכה להשיא בני ובנותי ויהיה ביכולתי, אזי אעלה לעיר הקודש לירושלים תו"ב להיות שם כל ימי חיי ולעבוד שם ה'. והנה אם יכנוס אדם לחצר המלך ולא ידע מנהגו וודאי שמתחייב בנפשו, כ"ש הרוצה לדור בארץ הקודש ולא בקי בכל הדינים הנוהגים שם דמו בראשו כו'. ולזה לקטתי לי כל הדינים השייך לזה וקראתיו שערי צדק ע"ש ירושלים הנקרא צדק. ואם ח"ו לא אזכה לעלות אקיים המצות התלוית בה בלימוד הזה כאמרם כל העוסק בתורה עולה כו'. | החיי אדם בהקדמתו לספרו שערי צדק, אשר אחת מסיבות חיבורו היתה, כעדותו שם: בעת נפילת הבתים בחצר שאני דר בו שהיה בשנת תקס"ד, נדרתי נדר גדול שכאשר אזכה להשיא בני ובנותי ויהיה ביכולתי, אזי אעלה לעיר הקודש לירושלים תו"ב להיות שם כל ימי חיי ולעבוד שם ה'. והנה אם יכנוס אדם לחצר המלך ולא ידע מנהגו וודאי שמתחייב בנפשו, כ"ש הרוצה לדור בארץ הקודש ולא בקי בכל הדינים הנוהגים שם דמו בראשו כו'. ולזה לקטתי לי כל הדינים השייך לזה וקראתיו שערי צדק ע"ש ירושלים הנקרא צדק. ואם ח"ו לא אזכה לעלות אקיים המצות התלוית בה בלימוד הזה כאמרם כל העוסק בתורה עולה כו'. | ||
בהקדמתו פונה החיי אדם לאחב"י בני פלטין של מלך בקריאה לתיקון אי אלו דברים הנדרשים לתיקון, ובכללם כותב: גם אשר נשמע מאז שהכהנים נכנסים למערות קברי הצדיקים באמרם קברי צדיקים אינם מטמאים, והוא מכשול גדול שהרי אמרינן בסוכה פרק הישן, | בהקדמתו פונה החיי אדם לאחב"י בני פלטין של מלך בקריאה לתיקון אי אלו דברים הנדרשים לתיקון, ובכללם כותב: גם אשר נשמע מאז שהכהנים נכנסים למערות קברי הצדיקים באמרם קברי צדיקים אינם מטמאים, והוא מכשול גדול שהרי אמרינן בסוכה פרק הישן, האנשים הטמאים לנפש אדם מישאל ואלצפן היו שנטמאו בנדב ואביהו. או נושאי ארונו של יוסף הצדיק. ומי לנו גדול מהם, אפילו הכי מטמאים כו'. | ||
החיי אדם מתייחס גם לדברי הזוהר המובאים לעיל, וכותב: ואשר נמצא בהגהה בזוהר, הוא שיבוש על ידי עמי הארצות. ומסיים: וכל בית דין מחויבים להפריש הכהנים שלא יזידון עוד. הרי שהחיי אדם אף הוא מעיר כהערת הערוך לנר, והוא מוסיף שהקושיא אינה רק מדעת רבי עקיבא אלא גם מדעת רבי יוסי הגלילי, שהרי לדעתו אותם טמאים היו נושאי ארונו של יוסף שאף מכך מוכח שצדיקים מטמאים. | החיי אדם מתייחס גם לדברי הזוהר המובאים לעיל, וכותב: ואשר נמצא בהגהה בזוהר, הוא שיבוש על ידי עמי הארצות. ומסיים: וכל בית דין מחויבים להפריש הכהנים שלא יזידון עוד. הרי שהחיי אדם אף הוא מעיר כהערת הערוך לנר, והוא מוסיף שהקושיא אינה רק מדעת רבי עקיבא אלא גם מדעת רבי יוסי הגלילי, שהרי לדעתו אותם טמאים היו נושאי ארונו של יוסף שאף מכך מוכח שצדיקים מטמאים. | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
;ביאור החיי אדם והערוך לנר שכוונת הר"ר חיים לדין טומאת קרובים | ;ביאור החיי אדם והערוך לנר שכוונת הר"ר חיים לדין טומאת קרובים | ||
והנה גם החיי אדם וגם הערוך לנר מתנבאים באותו סגנון ליישב הקושיא מסוגייתנו על דעת הר"ר חיים כהן, אך לדעת שניהם יש טומאה בצדיקים ועל דעת הסוברים שאין טומאה בצדיקים הם נשארים בתימה מסוגייתנו. לדבריהם, רבי חיים כהן כלל לא אמר את דבריו מכח דין זה שצדיקים אינן מטמאים וכפי שציין הרש"ש, אלא מכח דין אחר והוא היתר טומאת קרובים, וכלשון הערוך לנר: אבל י"ל דגם לשיטת רבי חיים אין הטעם משום דצדיקים אינם מטמאין, אלא משום דלחכם הכל קרוביו ומטעם טומאת קרובים הותר. וכך גם כתב החיי אדם: והא דאכריזו | והנה גם החיי אדם וגם הערוך לנר מתנבאים באותו סגנון ליישב הקושיא מסוגייתנו על דעת הר"ר חיים כהן, אך לדעת שניהם יש טומאה בצדיקים ועל דעת הסוברים שאין טומאה בצדיקים הם נשארים בתימה מסוגייתנו. לדבריהם, רבי חיים כהן כלל לא אמר את דבריו מכח דין זה שצדיקים אינן מטמאים וכפי שציין הרש"ש, אלא מכח דין אחר והוא היתר טומאת קרובים, וכלשון הערוך לנר: אבל י"ל דגם לשיטת רבי חיים אין הטעם משום דצדיקים אינם מטמאין, אלא משום דלחכם הכל קרוביו ומטעם טומאת קרובים הותר. וכך גם כתב החיי אדם: והא דאכריזו במיתת רבי בטלה כהונה היינו בשעת קבורה דהוי כמת מצוה כו' וכן הא דאמר ר' חיים כהן שהיה מטמא לר"ת במיתתו, היינו נמי דוקא בשעת מיתה כדין כהן שמטמא לקרוביו עד שעת קבורה ולא אח"כ, ע"כ. | ||