128
עריכות
מראי מקומות
(שלש משמורת הוי הלילה ועל כל משמר כו' שואג כארי) |
(מראי מקומות) |
||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
ובשו"ת שב יעקב {{ממ|[[שב יעקב/א/א|ח"א סימן א]]}} כתב שמגמרא דידן מבואר שמחשבינן המשמרות מצאת הכוכבים עד עלות השחר, ודלא כדעת הזוהר. חדא, מקושיית הגמרא תחילת משמרה ראשונה וסוף משמרה אחרונה סימנא למה לי, ואם כדברי הזוהר הרי בקיץ תחילת משמרה ראשונה וסוף משמרה אחרונה בזמן היום הן ושפיר בעינן סימנא, וכן בחורף הרי הן באמצע הלילה וצריך שפיר סימנא. ועוד, יישוב הגמרא נ"מ למאן דגני בבית אפל, אינו שייך לדעת הזוהר שהרי זמן האשמורה אינו תואם לעלות השחר ואינו זמן לקריאת שמע. והביא דבריו אשל אברהם {{ממ|[[אשל אברהם (אופנהיים)/אורח חיים/א#ב|שם סעיף ב]]}}{{הערה|וראה שם שכתב שלענין חצות יחשב י"ב שעות ממש אחר חצות היום כדעת הזוהר, כשהחמה עומד באמצע הרקיע.}} וע"ע אריכות רבה בביאור דעת הזוהר בפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/א#ד|שם סק"ד]]}}. | ובשו"ת שב יעקב {{ממ|[[שב יעקב/א/א|ח"א סימן א]]}} כתב שמגמרא דידן מבואר שמחשבינן המשמרות מצאת הכוכבים עד עלות השחר, ודלא כדעת הזוהר. חדא, מקושיית הגמרא תחילת משמרה ראשונה וסוף משמרה אחרונה סימנא למה לי, ואם כדברי הזוהר הרי בקיץ תחילת משמרה ראשונה וסוף משמרה אחרונה בזמן היום הן ושפיר בעינן סימנא, וכן בחורף הרי הן באמצע הלילה וצריך שפיר סימנא. ועוד, יישוב הגמרא נ"מ למאן דגני בבית אפל, אינו שייך לדעת הזוהר שהרי זמן האשמורה אינו תואם לעלות השחר ואינו זמן לקריאת שמע. והביא דבריו אשל אברהם {{ממ|[[אשל אברהם (אופנהיים)/אורח חיים/א#ב|שם סעיף ב]]}}{{הערה|וראה שם שכתב שלענין חצות יחשב י"ב שעות ממש אחר חצות היום כדעת הזוהר, כשהחמה עומד באמצע הרקיע.}} וע"ע אריכות רבה בביאור דעת הזוהר בפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/א#ד|שם סק"ד]]}}. | ||
== תינוק יונק משדי אמו == | |||
ה{{ממק|צל"ח}} פירש שאז התינוק רעב ומתחיל לינוק, והוא מעיר את האשה, והיא מתחילה לספר עם בעלה. וב{{ממק|בניהו}} תמה על הסימן שתינוק יונק, שהרי דרך כל תינוק להקיץ משנתו ארבע וחמש פעמים במשך הלילה, ואין סוף הלילה מיוחד ליניקתו? ומבאר כנ"ל, שכל הלילה כשיונק אמו ממשיכה לישון, ואולם בסוף הלילה מתעוררת ומתחילה לספר עם בעלה. וע"ע במשכנות יעקב {{ממ|[[משכנות יעקב/עט|סימן עט]]}}. | |||
הגר"א מבאר שהכוונה לעולם הזה שדומה ללילה ונחלק לג' זמנים, ימי העליה שבהם רודף אחר התאוות החמריות ודומה לחמור, ימי העמידה שבהם רודף אחר עושר וכבוד ודומה לכלב הצועק "הב הב", וימי הירידה בזקנה שאז חוזר מדרכו ופורש לתורה והוא כתינוק היונק מאמו שנאמר "דדיה ירווך בכל עת", והמשל לאשה מספרת עם בעלה, שאפילו החומריות מדברת עמו בתורה. | |||
== מעשה דרבי יוסי == | == מעשה דרבי יוסי == | ||
=== בת קול בחורבה === | === בת קול בחורבה === | ||
כתב המהר"ל {{ממ|[[נצח ישראל/כב|נצח ישראל פכ"ב]]}} שאין ספק כי החסידים כמו רבי יוסי היו משתמשים בבת קול משמתו נביאים אחרונים, וכל שכן כאשר היה המקום מיוחד לדבר זה, שהיתה חורבה אחת מחורבות ירושלים, שבחורבה מצד עצמה שהיא נבדלת מבני אדם נגלים לשם דברים עליונים ומקום המוכן להיות נשמע לשם בת קול. | כתב המהר"ל {{ממ|[[נצח ישראל/כב|נצח ישראל פכ"ב]]}} שאין ספק כי החסידים כמו רבי יוסי היו משתמשים בבת קול משמתו נביאים אחרונים, וכל שכן כאשר היה המקום מיוחד לדבר זה, שהיתה חורבה אחת מחורבות ירושלים, שבחורבה מצד עצמה שהיא נבדלת מבני אדם נגלים לשם דברים עליונים ומקום המוכן להיות נשמע לשם בת קול. | ||
== אוי לבנים שבעוונותיהם החרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי == | |||
הגר"א ביאר שה"בית" הוא חומות הר הבית [כמבואר בביכורים א ט שנקרא בית ה'], ועליהם נקט לשון "חורבן" שהוא נופל על הריסה חלקית, [כמבואר בשבת קיט ב ש"מחריבין" עם שיור], כי לא הצליחו להחריב את הכותל המערבי, אך על בית המקדש שכולו נקרא "היכל" [כמבואר ברמב"ם [בית הבחירה א ה] אמר לשון שריפה, כי נשרף כולו. | |||