רש"י/ערכין/כב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

רש"י/ערכין/כב/ב (עריכה)

גרסה מ־01:05, 5 במאי 2021

נוספו 2,469 בתים , 5 במאי 2021

יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר

מהדורה קמא

מפעילי מערכת

178,036

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}
 {{הועלה אוטומטית}}</noinclude>
-'''אילימא בבעל חוב עובד כוכבים.''' דלא בעי למינטר עד דגדלי מי צאית להמתין ימי הכרזה:
+'''הבא לסמוך.''' מתחילה כותל אצל כותל חבירו:
-'''ת"ש.''' דתניא לעיל גבי הכרזה על מנת ליתן לאשה כו':
+'''והא מי שהיה קתני.''' אלמא כבר היה:
-'''מי צאית.''' לימי הכרזה:
+'''ונפל לא יסמוך.''' לא יקרבנו לצד כותל חבירו:
-'''רבא אמר.''' הא דאין נזקקין לנכסי יתומין:
+'''דוושא דהכא מעלי להתם.''' מה שדשין ברגל בין שני הכתלים תמיד מועיל לשני הכתלים להקשות קרקעית יסודות הכתלים ולא ימוטו:
-'''משום שובר.''' דשמא שובר היה לאביהם על השטר הזה שפרעו ויתומים אין יודעין היכן הוא:
+'''אלא כותל גינה.''' מתוך שאין דשין אותה מבפנים צריכה דישה מבחוץ:
-'''הנפרעת שלא בפניו.''' כגון ששלח לה בעל גט ממדינת הים:
+'''עיר חדשה.''' שעדיין לא נידושה אף כותל חצר צריכה דוושא:
-'''לא שנו.''' דבית דין יורדין לנכסי אדם שלא בפניו אלא כתובת אשה משום חינא אבל בעל חוב ימתין עד שיחזור:
+'''מלמעלן.''' צריך להגביה שיעור שלא יציץ בהשענו על כותלו וישפיל ראשו ויראה דרך חלונות ויראה בבית חבירו:
-'''ואם אמר.''' אביהן תנו נזקקין:
+'''שלא יעמוד.''' על ראש עובי כותלו ויראה:
-'''שדה זו ומנה זו.''' אם אמר תנו שדה זו לפלוני בחובו או מנה זו נזקקין ליתן לו ואין צריך להעמיד אפוטרופוס ליתומים על כך:
+'''ומכנגדן.''' צריך להרחיק כדי שלא יאפיל ולא יהיב תנא דבריית' שיעורא:
-'''שדה סתם ומנה סתם נזקקין ומעמידין אפוטרופוס.''' ליתומין לברור להן חלק יפה ולהגבות את זה מן הזיבורית:
+'''טעמא שלא יאפיל.''' בשיש חלונות אבל משום דוושא בשאין שם חלונות לא אלמא לא חיישינן לדוושא:
-אבל נמצאת ביד היתומים שדה אחת שלא היתה של אביהן אלא גזולה נזקקין להוציא גזילה מידם ואין צריך אפוטרופוס:
+'''מן הצד.''' שאין הכותל האחרון מהלך לאורך כותל ראשון אלא מן הצד הוא בא אם זה ממזרח למערב זה בא מצפון לדרום וראש עוביו כנגד החלון ומאפיל דהכא ליכא למיחש לדוושא דההוא פורתא:
-'''בכולהו.''' אפי' שדה זו ומנה זו נזקקין ומעמידין אפוטרופוס בר מנמצאת שאינה שלו דאין צריך אפוטרופוס אלא מיד מוציאין אותה מידם דאחזוקי סהדי המעידים על הגזילה בשקרי לא מחזקינן:
+'''וכמה.''' כדי שלא יאפיל לתנא דברייתא דלא יהיב שיעורא:
+'''והלא מציץ.''' כיון דסמוך הוא אע"פ שהוא מגביהו יכול להציץ:
+'''במדיר את כותלו.''' עושה ראש כותלו מדרון ומשפעו לצד החלונות עד שאינו ראוי לא לעמוד עליו ולא להשען עליו:
+'''משתי רוחות.''' שני כתלים זה כנגד זה משני צדי החלון:
+'''את הכותל מן המזחילה ד' אמות.''' מזחילה הוא צינור גדול כעין קנעל"א שלנו ומונחת לאורך הכותל על הכותל ומי הגג זבין לתוכה והיא מקלחתם לארץ ואם אורך כותלו מהלך על פני חצר חבירו ומזחילה עליו צריך זה להרחיק ממנה אם בא לבנות כותל בצדה ארבע אמות על פני ארכה כו' כדי שיהא זוקף שם סולם בשיפוע לעלות בו לתקן מזחילתו לנקותה מעפר וצרורות הנופלין בה ומעכבין קילוח המים:
+'''במזחילה משופעת.''' שתקרת הגג משופעת ויוצאת להלן מן הכותל לתוך החצר והמזחילה בסוף התקרה משוכה להלן מן הכותל לתוך החצר הלכך אי לאו משום זקיפת סולם לא היה צריך להתרחק מראשי התקרה:
+'''דאי משום דוושא הא אזיל ואתי תותיה.''' תחת השיפוע:
+Line 10
+'''מתני' מרחיקין את הסולם מן השובך.''' אם יש לזה שובך בחצירו סמוך לכותל שבין שתי החצירות וחבירו בא להעמיד סולם בחצירו אצל הכותל ירחיקנו מן השובך ארבע אמות:
+'''כדי שלא תקפוץ הנמייה.''' מן הסולם לשובך ותהרוג את היונים והיא חיה קטנה:
+Line 11
+'''גמ' לימא מתני' דלא כרבי יוסי.''' דפליג בסיפא דפירקין בנוטע אילן סמוך לבור וטובא מילי איכא במתניתין דודאי לאו כרבי יוסי אלא לימא אף זו דסולם ושובך דלא כרבי יוסי:
+Line 12
+'''בגירי דיליה.''' בחצים הבאים לו מיד גופו של בעל הבית ממש:
+'''דבהדי דמנח ליה.''' בעוד שאוחז בסולם קפצה:
+'''גרמא בניזקין אסור.''' ואפי' למ"ד {{ממ|ב"ק דף צח: ק.}} דלא דאין דינא דגרמי ופטור מלשלם אסור לגרום וכשבא להעמיד גרמא להזיק חבירו מעכב:
+Line 13
+'''תאלי.''' דקלים קטנים:
 <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}}
 {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>