אשל אברהם (אשכנזי)/פירוש להקדמת ספר הזהר/מח/א: הבדלים בין גרסאות בדף

{{עוגן1|דאתמר}} בהון '''מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב''' {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ז#ב|שה"ש ז, ב]]}}. כמו שנרמז בתקונים דף ע' ב' ע"ש. ועשר ספירן דעשיה דעלמא דפרודא נכללים בעשר ספירן דיצירה דעלמא דפרודא, ואתעבידו כלהו רזא חדא רזא דמטטרו' דאיהו כליל אלין ואלין, איהו בסוד נע'ל ואיהו בסוד סנדלפו'ן, 'סנד'ל איהו לגבי קב"ה, 'ונע'ל לגבי שכינתא כמו שנרמז ברעיא מהימנא פ' כי תצא דף רס"א א' דאומר כנ"ל. לכן צריך שתדע דרוב זמנין שאנחנו זוכרים את מטטרו' או עשר ספירן דיצירה דאיהו כליל לון כנ"ל, עשיה נכלל בהדיה וכלא איהו חד, ולא בעי לאדכרא לעשיה דעלמא דפרודא בכל זמנא כי אם ליצירה וביצירה נכלל עשיה כנ"ל. וגם צריך שתדע דכדי שלא לזכור בכל פעם בריאה דעלמא דפרודא ויצירה דעלמא דפרודא, אנחנו אומרים משולש ומרובע, בגין דבריאה דעלמא דפרודא עשר ספירן דאית תמן מלבישין לדרגא דשיר משולש, ועשר ספירן דיצירה דעלמא דפרודא מלבישין לדרגא דשיר מרובע, וכיון שכן הוא כשאנחנו זוכרים כמה זמנין שיר משולש הוי כאלו היינו מדברים בבריאה דעלמא דפרודא, וכגוונא דא כשאנחנו זוכרים שיר מרובע הוי כאלו היינו מדברים ביצירה דעלמא דפרודא, אם לא כשמפרש ואומר מסטרא דלגו, דאז יכולים להבין במה מדבר, אם מסטרא דנרות או מסטרא דקנים או אם מסטרא דאלין הבלים דקיימין לגו לגו דתליין מדרגא דשיר כפול כמו שכבר פירשנו אותו בספירה של ת"ת, ע"ש באורך. ולאחר שידעת זה צריך שתדע דלזמנין אנחנו מדברים בכללות בתרין דרגין אלין משולש ומרובע, משום שאנחנו מוכרחים לדבר כסדר שפירש ודבר הרשב"י זלה"ה, דכמה פעמים איהו מדבר בפרטות וכמה פעמים בכללות, וחד מנהון הוא זה כגון את השמים ואת הארץ שהם רזא דתרין דרגין משולש ומרובע מסטרא דלבר כנודע, ופירש לון רשב"י זלה"ה שהם רזא דת"ת ומלכות וצדיק ובת זוגיה כמו שנרמז בתקונים דף כ"ט ב' דאומר כנ"ל, וכן בזהר בראשית דף כ"ט ב' ע"ש. ולזמנין מפרש באורח כלל ואומר את השמים דא שכינתא עלאה, ואת הארץ דא שכינתא דלתתא כמו שנרמז בזהר בראשית  נ' ב' דאומר כנ"ל, דרגא דשיר משולש דתמן ת"ת ומלכות דבארח כלל אקרון שכינתא עלאה, אקרון מדת יום מדת מלכות, יום עמודא דאמצעיתא דמניה יומין ארוכין, ומדת לילה אוף הכי צדיק ובת זוגיה כמו שנרמז בתקונים דף קי"ט א' דאומר כנ"ל. שכינתא עלאה אתקרי עלמא דאתי, ושכינתא תתאה אתקרי עלמא דין כמו שנרמז בתקונים דף קי"ז ב' דאומר כנ"ל. את השמים שהוא רזא דשכינתא עלאה אקרי ''''וזאת''', כד"א '''וזאת התורה''' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ד#מד|דברים ד, מד]]}}. ושכינתא תתאה אתקריאת אוף הכי 'זאת, ועלה אתמר '''זאת חקת התורה''' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יט#ב|במדבר יט, ב]]}}. כמו שנרמז בזהר בזהר פרשת חקת דף קע"ט ב' דאומר כנ"ל. ואומר "חקת התורה" ודאי ולא התורה, דינא דאורייתא, גזרתא דאורייתא, ועלה אתמר '''זאת ירושלים (בין) [בתוך] הגוים שמתיה [ו]סביבותיה ארצות''' {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/ה#ה|יחזקאל ה, ה]]}}. דאינון ארצות הגוים, ארצות דשפחה דמטרוניתא דאיהי דאתקריאת שורשא דאילנא, ואתקריאת '''שושנה בין החוחים''', שושנה דיתבא בין החוחים דאינון עשר כתרין תתאין דאתמר בהון '''השוכן אתם בתוך טומאתם'''. כמו שנרמז בתקונים חדשים דף י"ב ב' דאומר כנ"ל. ומה דאומר "השוכן אתם בתוך טומאתם" קאי על האי שכינתא תתאה דרגא דשיר מרובע, רזא דצדיק ובת זוגיה דאתמר עליהון '''ואת הארץ''' כנ"ל. ושכינתא דא איהי רזא דאילנא דטוב ורע דאיהו כרסייא כמו שנרמז בזהר פרשת משפטים דף קי"ז ב'. דאומר ולית כל שכינתא שקילין, דהא שכינתא דאילנא דטוב ורע איהו כרסייא, אבל שכינתא דאילנא דחיי עליה אתמר '''לא יגורך רע''' {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/ה#ה|תהלים ה, ה]]}}. ושכינתא עלאה דאיהו רזא דאומר קרא '''את השמים''', האי איהו רזא דאילנא דחיי דבריאה, שכן אית אילנא דחיי דאצילות ואית אילנא דחיי דבריאה מסטרא דכרסייא עלאה כמו שנרמז בזהר פ' כי תצא דף רפ"ג א' דאומר כנ"ל. ובעץ החיים דאיהו תפארת לית קליפין נוכראין ולא בגן דיליה דאיהו מלכות בת זוגיה דת"ת דאתקריאת גן דלעילא דקב"ה כמו שנרמז בזהר בראשית דף כ"ז א' דאומר כנ"ל. ואומר אבל במטטרו' דאיהו אשקי לגן דיליה דתמן עאלו בן עזאי ובן זומא ואלישע, קליפין דיליה מסטרא דא טוב ומסטרא דא רע, ויהו"ק מסטרא דיליה דאיהו רזא דרשימו דחותמא רזא דארבע חיות הכסא דאינון חיות הקדש כמו שנרמז בזהר פרשת בא דף מ"ב א' עיין שם. אלין אינון דאתלבשו בארבע קליפין אלין דאינון 'תהו 'ובהו 'וחשך 'ותהום כמו שנרמז בתקונים חדשים דף כ"ג א' ודף ל"ה א'. דאומר דאית שרה עילאה ואית שרה תתאה, על שרה עלאה אתמר '''ויהיו חיי שרה''' וגו' {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כג#א|בראשית כג, א]]}}. ואומר '''על ארבע חיות הכסא'''. שהם רזא דאתוון יהו"ק רשימין כנ"ל, אלין אינון דגלו בארבע יסודין אלין '''תהו ובהו וחשך ותהום'''. והאי איהו רזא דשרה תתאה דכלילא בצדיק, וצדיק ובת זוגיה אתרמיזו תרווייהו ביהו"ק מסטרא דרשימו דחותמא, והכי ת"ת ובת זוגיה דאיהי מלכות קדישא אוף הכי תרווייהו הם רזא דיהו"ק מסטרא דגליפו דחותמא, דאף על גב דאמרינן דת"ת דאיהו לימינא איהו רזא דיהו"ק, ומלכות דאיהי לשמאלא איהי רזא דשמא דאלקים, האי איהו בארח פרט אבל בארח כלל תרווייהו ת"ת ובת זוגיה דאיהי מלכות קדישא אינון רזא דיהו"ק כנ"ל, איהו כללא דתשע ספירן דאתרמיזו בתלת אתוון אלין יה"ו כנודע, ואיהי ה' בתראה עשירית לתשע ספירן אלין, שלימו דיליה כמו שנרמז ברעיא מהימנא פרשת ויקרא דף י"ז א'. ופרשת פנחס דך רנ"ז א' ע"ש. רק דאת ה' בתראה דא היא רזא דאלקים כמו שנרמז בתקונים דף פ' א'. דאומר ורזא דמלה ה' היא אלקים דאיהי מליאה בהפוך אתוון, ודא ה' זעירא דאיהי מלייא מתלת אתוון וכו', וכגוונא דא צדיק אוף הכי איהו כללא דתלת אתוון יה"ו, ואינון אתוון רשימין ובת זוגיה איהי רזא דאת ה', ואת ה' דא היא רזא דאלקים, רזא דחמש עלין דלבר דאית לשושנה, דצריך שתדע דארבע אתוון יהו"ק הם רזא דשושנה, את י' איהו רזא דתפוח של השושנה, ואת ו' איהו רזא דשרביט של השושנה, ותריו ההי"ן הם רזא דחמש עלין דלגו וחמש עלין דלבר כמו שנרמז בזהר חדש פ' יתרו דף נ' א' דאומר כנ"ל. ואת ה' בתראה שהיא רזא דחמש עלין דלבר איהי רזא דחמש אתוון דאית בשמא דאלקים כמו שנרמז בתקונים דף פ"א ב'. דאומר שושנה אית לה חמש עלין מלגו וחמש עלין מלבר ואינון ה'ה, שרביט דילה ו', תפוח דילה י' וכלא אלקים חמש אתוון דיליה אלין אינון חמש עלין מלבר רזא דאת ה' בתראה כדקאמרן, וה' אחרא איהי חמש עלין מלגאו וכו'. ומה שאומר וכלא אלקי' האי איהו רמז שמדבר ביהו"ק מסטרא דרשימו דחותמא דאיהי רזא דאלקים דאפילו דכורא אקרי אלקים ברזא דאומר קרא לכו חזות מפעלות יהו"ק. שזאת ההוי"ה היא רזא דאלקים כנ"ל, והאי איהי שושנה בין החוחים, וכן התחיל הלשון באומרו כשושנה בין החוחים, והאי שושנה בין החוחים דאיהי שורשא דאילנא דאתקריאת שכינתא תתאה רזא דעץ הדעת טוב ורע כנ"ל, אתקריאת כנסת ישראל כנודע. והאי איהו דינקא מתרין סטרין כמו שנרמז בזהר פרשת חקת דף קפ"ד א' ע"ש. והאי איהי רזא דשרה תתאה דאתחדש בעדונא דדרגא דילה גרים, דכתיב אחרי בלותי היתה לי עדנה כמו שנרמז בזהר פ' שלח לך דף ק"ע ב' ע"ש. והאי איהי סיהרא דהאי נחש משיך לה לגביה ואסתאבת, וכדין לתתא מקרבין שעיר וההוא נחש אתמשך אבתריה דההוא שעיר וסיהרא אתדכיאת אז וסליקת לעילא ונהירין אנפהא, מה דאתחשכת לתתא כמו שנרמז בזהר פרשת נח דף ס"ד א' דאומר כנ"ל. ודא היא סיהרא דאתמר בה עת ללדת ועת למות וכו', דפלגו דילה חיים עותרא ופלגו דילה מות עניותא כמו שנרמז בתקונים דף צ"ד א' דאומר כנ"ל. אבל סיהרא קדישא מסטרא דאילנא דחיי היא כבודה בת מלך פנימה דלעולם לא אסתכלת בה חמה בישא דאיהי נוקבא בישא וכל שכן אל אחר דאיהו סמא"ל כמו שנרמז בתקונים דף נ"א א'. וברעיא מהימנא פ' פנחס דף רמ"ח ב' דאומר כנ"ל. ואומר ההיא נקודה דלגו מנה איהי כמבועא דלית לה פסק, דכתיב וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. ואתקריאת אילת אהבים וכו'. ולכן בעי בר נש לאפרשא בין דא לדא, בין סיהרא מסטרא דעץ החיים לסיהרא דאיהי מסטרא דעץ הדעת טוב ורע, ואף על גב דשמהן שוין דא אקרי שכינתא ודא אקרי שכינתא כנ"ל, דא אקרי אדנ"י ודא אוף הכי אקרי אדנ"י, דא אקרי כנסת ישראל ודא אקרי כנסת ישראל. דא אקרי אלקים ודא אקרי אלקים, דלזמנין עלאין אקרון בשמא דתתאין ולזמנין תתאין אקרון בשמא דעלאין כמו שנרמז בזהר פרשת משפטים דף קכ"ד ב' דאומר כנ"ל. עם כל דא בעי לאפרשא בין שפחה לגבירתה ובין עבד לרבו ולא לארכבא אילנא באחרא דלאו איהו זיניה כמו שנרמז בזהר פרשת פקודי דף ר"ס א' דאומר כנ"ל. ואומר ווי מאן דארכיב זינא בלא זיניה כאינון בני אהרן דבעו לארכבא אילנא באחרא דלאו איהו זיניה, דמאן דארכיב זינא בזיניה וידע לקשרא קשרא בקשריה היכלא בהיכליה דרגא בדרגיה, דא אית ליה חולקא בעלמא דאתי וכו', וכגוונא דבעי לאפרשא בין דרגין דמסאבותא לדרגין דקודשא הכי בעי לאפרשא בין דרגין דאינון חול