178,036
עריכות
בדיקה טכנית, השבת רווחים בין פסקאות ותוספת עוגנים, עיצוב
מושך בשבט2 (שיחה | תרומות) מ (תיקונים) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (בדיקה טכנית, השבת רווחים בין פסקאות ותוספת עוגנים, עיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{ | {{יישור לשמאל|ב"ה אלטאנא, יום ד' ז"ך טבת תרכ"ה לפ"ק.}} | ||
ב"ה אלטאנא, יום ד' ז"ך טבת תרכ"ה לפ"ק. לחתני הרה"ג וכו' מ"ה יוסף איזאקזאהן נ"י אב"ד דק"ק ראטטערדאם יע"א. | {{-}} | ||
על דבר שאלתך במקו' גדול שמחזיק שיעור כ' או כ"ה פעמים מ' סאה וממנו יוצאות סילונות בדרך הכשר לחמשה מקואות קטנים שמחזיק כל אחד יותר מארבעים סאה אכן למען לא יחסר המים בהמקו' הגדול באשר שצריך להשקות תמיד המקואות הקטנים מביאין להמקו' הגדול לפעמים מים ע"י פומפען שהם שאובים עד שרבו השאובים הרבה על המים הכשרים שבתוכו ושמעת דיבת מערערים שהמקואות קטנים אינם כשרים כיון דבכל מקו' מהקטנים לא בא לפי ערך חשבון המים כשרים שבגדול רק שליש או רביע מהמים כשרים והשאר הוא מהשאובים שנשאבו לתוכו. | |||
'''{{עוגן1|תשובה}} –'''לא ידעתי חשש פקפוק בהכשר המקואות כיון שלעולם לא באו השאובים אל המקו' הגדול כי אם בשיש בתוכו הרבה יותר ממ' סאה וכלל גדול בידינו שמקו' שיש בו ארבעים סאה מים כשרים כל מים שאובים שבעולם אין פוסלין אותו, ולפי דברי המערערים איך משכחת כן הרי בכל פעם שיבואו שאובים לתוכו וינטלו ממים שלו נפחתו מים הכשרים שהיו בו מתחלה ולבסוף לא ישאר לפי ערך החשבון אפילו סאה ממים הכשרים שהיו בו בתחלה ואפילו הכי אמרינן שאין כל מים שאובים שבעולם פוסלים אותו ואם דעת המערערים שזה דוקא במקו' שהי' בו מתחלה מ' סאה מים כשרים אז לא נפסל עוד ע"י כל מים שאובים שבעולם אבל במקואות הקטנים כיון דמתחלה לא בא לתוכם רק ממים שרובו שאובים אף שבא בדרך הכשר ע"י סילונות ממקו' כשר מכ"מ באילו לא מכשירין, גם זה אינו דכיון שבא המים אליהם דרך הכשר ממקו' כשר מה לי אם המים הם עדיין בהמקו' גדול או שינו את מקומם וראי' לזה שגם מטעם זה אין חשש ממה דתנן מקואות | ::לחתני הרה"ג וכו' מ"ה {{אישים|יוסף איזאקזאהן}} נ"י אב"ד דק"ק ראטטערדאם יע"א. | ||
'''{{עוגן1|על}}''' דבר שאלתך במקו' גדול שמחזיק שיעור כ' או כ"ה פעמים מ' סאה וממנו יוצאות סילונות בדרך הכשר לחמשה מקואות קטנים שמחזיק כל אחד יותר מארבעים סאה אכן למען לא יחסר המים בהמקו' הגדול באשר שצריך להשקות תמיד המקואות הקטנים מביאין להמקו' הגדול לפעמים מים ע"י פומפען שהם שאובים עד שרבו השאובים הרבה על המים הכשרים שבתוכו ושמעת דיבת מערערים שהמקואות קטנים אינם כשרים כיון דבכל מקו' מהקטנים לא בא לפי ערך חשבון המים כשרים שבגדול רק שליש או רביע מהמים כשרים והשאר הוא מהשאובים שנשאבו לתוכו. | |||
'''{{עוגן1|תשובה}} –''' לא ידעתי חשש פקפוק בהכשר המקואות כיון שלעולם לא באו השאובים אל המקו' הגדול כי אם בשיש בתוכו הרבה יותר ממ' סאה וכלל גדול בידינו שמקו' שיש בו ארבעים סאה מים כשרים כל מים שאובים שבעולם אין פוסלין אותו, ולפי דברי המערערים איך משכחת כן הרי בכל פעם שיבואו שאובים לתוכו וינטלו ממים שלו נפחתו מים הכשרים שהיו בו מתחלה ולבסוף לא ישאר לפי ערך החשבון אפילו סאה ממים הכשרים שהיו בו בתחלה ואפילו הכי אמרינן שאין כל מים שאובים שבעולם פוסלים אותו ואם דעת המערערים שזה דוקא במקו' שהי' בו מתחלה מ' סאה מים כשרים אז לא נפסל עוד ע"י כל מים שאובים שבעולם אבל במקואות הקטנים כיון דמתחלה לא בא לתוכם רק ממים שרובו שאובים אף שבא בדרך הכשר ע"י סילונות ממקו' כשר מכ"מ באילו לא מכשירין, גם זה אינו דכיון שבא המים אליהם דרך הכשר ממקו' כשר מה לי אם המים הם עדיין בהמקו' גדול או שינו את מקומם וראי' לזה שגם מטעם זה אין חשש ממה דתנן מקואות {{ממ|[[משנה/מקואות/ו#ח|פרק ו' משנה ח']]}} הי' בעליון מ' סאה ובתחתון אין כלום ממלא בכתף ונותן לעליון עד שירדו לתחתון ארבעים סאה ע"כ וכ"פ הרמב"ם הרי שבנדון זה בתחתון אין כלום ולכל היותר בא משם ממ' סאה של העליון החצי לפי ערך חשבון והחצי האחרת היא שאובין ואעפ"כ התחתון כשר אשר בתחלה לא הי' בו כלום ולכן אין חשש פקפוק היתר בהמקואות קטנים ג"כ כנלענ"ד:{{יישור לשמאל|הקטן יעקב.}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||