178,036
עריכות
הפיכת מראי מקום להיפר-לינקים
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הפיכת מראי מקום להיפר-לינקים) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הפיכת מראי מקום להיפר-לינקים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''{{עוגן1|הכא}} לאו בידו.''' מכאן מקשה ר"ת לפירוש הקונט' דפרק זה בורר {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/כד/ב|סנהדרין דף כד:]] ו[[תוספות/סנהדרין/כד/ב|שם ד"ה כל]]}} גבי משחק בקוביא דקאמר התם דלאו אסמכתא היא ופי' הקונט' משום דהיכי דמי אסמכתא כגון אם אוביר ולא אעביד וכגון משליש שטרו דגט פשוט {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קסח/א|ב"ב דף קסח.]] ו[[תוספות/בבא בתרא/קסח/א|שם]]}} דסמיך על {{ממ|לא}} דבר כסבור כל זה בידו לעשות ומרישא כי מתני אדעתא דלא יהיב לאסמכתא קא מתני דטועה שלא יבא לידי כך אבל משחק בקוביא לא סמיך אמידי דלא ידע אי נצח אי לא נצח ואפ"ה מתני שמע מינה מספיקא גמיר ומקני והכא משמע איפכא דהיכא דלאו בידו הוי טפי אסמכתא ונראה לר"ת דהתם משום הכי לא הוי אסמכתא דאגב דבעי למיקני גמר ומקני וקשה לפירושו דבהזהב {{ממ|לעיל [[בבלי/בבא מציעא/מח/ב|דף מח:]] ו[[תוספות/בבא מציעא/מח/ב|שם]]}} חשיב אסמכתא לההיא דאם אני חוזר בי ערבוני מחול לך ולא אמרי' מגו דבעי למיקני גמר ומקני ועוד דא"כ היכי מדמה בפרק זה בורר {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/כה/א|סנהדרין דף כה.]]}} לההיא דאין אחד מהם נזיר דהתם לא שייך האי טעמא ור"ת בעצמו חזר בו והגיה בספר הישר גבי עובדא דשנים שהמרו זה את זה בפרק במה מדליקין {{ממ|[[בבלי/שבת/לא/א|שבת דף לא.]]}} שהקנו זה לזה דאי לא הקנו ליהדרו בהו ואע"ג דיש מקומות דקנו בלא קנין בדברים בעלמא כגון בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/כד/א|דף כד.]]}} נאמן עלי אבא כו' דבאתן לך מחלוקת וכן {{ממ|שם}} דור לי בחיי ראשך דאין יכול לחזור בו התם דין הוא שיועיל כיון שיש להם תביעה זה על זה והם קבלו עליהם כך את הדין ולא דמי להיכא שאין לו שום תביעה והתם בפ' זה בורר {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/כה/א|סנהדרין דף כה.]]}} גבי מפריחי יונים משמע כפי' הקונט' דקאמר וצריכא דאי קאמר בתולה בדעת עצמו התם דקאמר קים לי בנפשאי דידענא טפי ולהכי הוי אסמכתא משמע היכא דבידו להרויח הויא טפי אסמכתא ומהך דשמעתין נראה לי דלא דמי דהכא הויא בידו ולא בידו דאע"ג דמצוי הוא לקנות מכל מקום כיון דתלוי באחרים דאם לא ירצו למכור ממי יקנה הלכך לא גמר ומקני אבל התם דאין בידו כלל גמר ומקני וכשהיה. בידו מכל וכל כגון אם אוביר ולא אעביד אי גזים לא גמר ומקני כגון דאמר אשלם אלפא זוזי כדלקמן בפרק המקבל {{ממ|דף קד:}} אבל אשלם במיטבא דלא גזים גמר ומקני ועוד פר"ת דוקא כי ההיא דאם אני חוזר בי ערבוני מחול לך וההיא דפירקין לעיל {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/סה/ב|דף סה:]]}} דאם אי אתה נותן לי מכאן ועד שלש שנים וההיא דמשליש חשיב אסמכתא כיון דגזים שאין מתכוין אלא להסמיך חברו על דבריו שיאמינהו אבל משחק בקוביא אדעתא דהכי קא עבדי שירויחו זה או זה ובסנהדרין [דף כד: ד"ה כל] האריך בפסק משחק בקוביא: | '''{{עוגן1|הכא}} לאו בידו.''' מכאן מקשה ר"ת לפירוש הקונט' דפרק זה בורר {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/כד/ב|סנהדרין דף כד:]] ו[[תוספות/סנהדרין/כד/ב|שם ד"ה כל]]}} גבי משחק בקוביא דקאמר התם דלאו אסמכתא היא ופי' הקונט' משום דהיכי דמי אסמכתא כגון אם אוביר ולא אעביד וכגון משליש שטרו דגט פשוט {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קסח/א|ב"ב דף קסח.]] ו[[תוספות/בבא בתרא/קסח/א|שם]]}} דסמיך על {{ממ|לא}} דבר כסבור כל זה בידו לעשות ומרישא כי מתני אדעתא דלא יהיב לאסמכתא קא מתני דטועה שלא יבא לידי כך אבל משחק בקוביא לא סמיך אמידי דלא ידע אי נצח אי לא נצח ואפ"ה מתני שמע מינה מספיקא גמיר ומקני והכא משמע איפכא דהיכא דלאו בידו הוי טפי אסמכתא ונראה לר"ת דהתם משום הכי לא הוי אסמכתא דאגב דבעי למיקני גמר ומקני וקשה לפירושו דבהזהב {{ממ|לעיל [[בבלי/בבא מציעא/מח/ב|דף מח:]] ו[[תוספות/בבא מציעא/מח/ב|שם]]}} חשיב אסמכתא לההיא דאם אני חוזר בי ערבוני מחול לך ולא אמרי' מגו דבעי למיקני גמר ומקני ועוד דא"כ היכי מדמה בפרק זה בורר {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/כה/א|סנהדרין דף כה.]]}} לההיא דאין אחד מהם נזיר דהתם לא שייך האי טעמא ור"ת בעצמו חזר בו והגיה בספר הישר גבי עובדא דשנים שהמרו זה את זה בפרק במה מדליקין {{ממ|[[בבלי/שבת/לא/א|שבת דף לא.]]}} שהקנו זה לזה דאי לא הקנו ליהדרו בהו ואע"ג דיש מקומות דקנו בלא קנין בדברים בעלמא כגון בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/כד/א|דף כד.]]}} נאמן עלי אבא כו' דבאתן לך מחלוקת וכן {{ממ|שם}} דור לי בחיי ראשך דאין יכול לחזור בו התם דין הוא שיועיל כיון שיש להם תביעה זה על זה והם קבלו עליהם כך את הדין ולא דמי להיכא שאין לו שום תביעה והתם בפ' זה בורר {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/כה/א|סנהדרין דף כה.]]}} גבי מפריחי יונים משמע כפי' הקונט' דקאמר וצריכא דאי קאמר בתולה בדעת עצמו התם דקאמר קים לי בנפשאי דידענא טפי ולהכי הוי אסמכתא משמע היכא דבידו להרויח הויא טפי אסמכתא ומהך דשמעתין נראה לי דלא דמי דהכא הויא בידו ולא בידו דאע"ג דמצוי הוא לקנות מכל מקום כיון דתלוי באחרים דאם לא ירצו למכור ממי יקנה הלכך לא גמר ומקני אבל התם דאין בידו כלל גמר ומקני וכשהיה. בידו מכל וכל כגון אם אוביר ולא אעביד אי גזים לא גמר ומקני כגון דאמר אשלם אלפא זוזי כדלקמן בפרק המקבל {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/קד/ב|דף קד:]]}} אבל אשלם במיטבא דלא גזים גמר ומקני ועוד פר"ת דוקא כי ההיא דאם אני חוזר בי ערבוני מחול לך וההיא דפירקין לעיל {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/סה/ב|דף סה:]]}} דאם אי אתה נותן לי מכאן ועד שלש שנים וההיא דמשליש חשיב אסמכתא כיון דגזים שאין מתכוין אלא להסמיך חברו על דבריו שיאמינהו אבל משחק בקוביא אדעתא דהכי קא עבדי שירויחו זה או זה ובסנהדרין [דף כד: ד"ה כל] האריך בפסק משחק בקוביא: | ||
'''{{עוגן1|תני}} רבי חייא על כומר של זיתים.''' וא"ת אמאי לא אמר רבי חייא מילתיה ארישא דעביט של ענבים ויש לומר דאין רגילות למכמר ענבים כמו זיתים וא"ת לשמואל דאמר בידי אדם אפילו מאה פוסק למה לי על כומר ויש לומר דכימור הזיתים מקרי בידי שמים: | '''{{עוגן1|תני}} רבי חייא על כומר של זיתים.''' וא"ת אמאי לא אמר רבי חייא מילתיה ארישא דעביט של ענבים ויש לומר דאין רגילות למכמר ענבים כמו זיתים וא"ת לשמואל דאמר בידי אדם אפילו מאה פוסק למה לי על כומר ויש לומר דכימור הזיתים מקרי בידי שמים: | ||