178,036
עריכות
נבדק טכנית
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (נבדק טכנית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{מרכז|{{גופן|4||'''דין ערבות בין ישראל לאין יהודי''' {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/קע|סי' ק"ע]]}}}}}} | |||
{{אות סעיף|א}} ישראל שלוה מעות מאין יהודי בריבית אסור לישראל להיות ערב אם יכול האין יהודי לתבוע את הערב תחלה שהרי הוא כאלו האין יהודי מלוה להערב והערב מלוה לישראל אבל אם מנהג המקום שצריך לתבוע הלוה תחלה או שהתנה עמו כך שלא לתבוע אותו עד שלא ימצא לגבות מן הלוה או שיהיה אנס או שיברח ונמצא שהאין יהודי היא המלוה לישראל מותר להיות ערב והאידנא מסתמא הוי כאלו קיבל עליו דסתם ערבות כך הוא ואם עבר ונעשה ערב סתם במקום האסור והוצרך ישראל זה לפרוע לאין יהודי קרן וריבי' אם כבר החזיר הישראל להערב אין יכול לכופו להחזיר לו די"א דסתם ערב מותר ואינו אסור אלא בערב שלוף דוץ כדאיתא בסי' ב' ואם לא נתן עדיין א"צ זה ליתן לו דכיון די"א דאסור הוי המוציא מע"ה {{ממ|סעיף א' ובש"ך}}: | |||
{{אות סעיף|א}} | |||
{{אות סעיף|ב}} ודוקא ערב סתם אבל ערב שלוף דוץ דהיינו שאין להמלוה שום עסק עם הלוה רק עם הערב דזה אסור לכ"ע ודינו כר"ק דאפילו נתן מוציאין מידו {{ממ|ט"ז וש"ך}} אבל רמ"א וב"ח ס"ל דגם זה אינו אלא א"ר: ולכ"ע צריך לשלם לו כל ההפסד המגיע לו על ידו חוץ מן הריבית דלכ"ע אסור ליתן לו {{ממ|שם וע"ש בט"ז ס"ק ב' דכ' דתליא בפלוגתא אם צד א' בריבית הוי ר"ק או לא כדלעיל כלל קל"א סי' א'}}: | {{אות סעיף|ב}} ודוקא ערב סתם אבל ערב שלוף דוץ דהיינו שאין להמלוה שום עסק עם הלוה רק עם הערב דזה אסור לכ"ע ודינו כר"ק דאפילו נתן מוציאין מידו {{ממ|ט"ז וש"ך}} אבל רמ"א וב"ח ס"ל דגם זה אינו אלא א"ר: ולכ"ע צריך לשלם לו כל ההפסד המגיע לו על ידו חוץ מן הריבית דלכ"ע אסור ליתן לו {{ממ|שם וע"ש בט"ז ס"ק ב' דכ' דתליא בפלוגתא אם צד א' בריבית הוי ר"ק או לא כדלעיל כלל קל"א סי' א'}}: | ||
| שורה 18: | שורה 17: | ||
{{אות סעיף|ז}} ואם אמר לו הישראל למלוה כל זמן שמעותיך ביד האין יהודי אני נותן לך דינר בחדש ולא תוכל לכופו לשלם לך אפילו נטל האין יהודי המעות מיד המלוה ואפילו לא ערב הישראל רק בעד הריבית אסור להיות אפילו ערב סתם בעד האין יהודי אם הלוה בלא משכון שהרי גם אחריות הקרן הוא על הישראל שכ"ז שאינו מסלק הקרן צריך ליתן לו ריבית {{ממ|ט"ז ס"קו וש"ך סק"ז}}: | {{אות סעיף|ז}} ואם אמר לו הישראל למלוה כל זמן שמעותיך ביד האין יהודי אני נותן לך דינר בחדש ולא תוכל לכופו לשלם לך אפילו נטל האין יהודי המעות מיד המלוה ואפילו לא ערב הישראל רק בעד הריבית אסור להיות אפילו ערב סתם בעד האין יהודי אם הלוה בלא משכון שהרי גם אחריות הקרן הוא על הישראל שכ"ז שאינו מסלק הקרן צריך ליתן לו ריבית {{ממ|ט"ז ס"קו וש"ך סק"ז}}: | ||
{{אות סעיף|ח}} אם היה לישראל משכון מאין יהודי או ערב מאין יהודי ובא ישראל וא"ל למלוה שיחזיר לאין יהודי את המשכון או שיפטור את הערב והוא ערב לו צריך לשלם לו כל הקרן והריבית שעלה עליו עד אותו היום וא"צ לתבוע לא את הלוה ולא הערב אין יהודי אבל לא הריבית שיעלה עליו מכאן ואילך שכל מה שעלה עליו עד אותו יום נעשה הכל קרן ואינו נקרא ערב אלא בעד הקרן אבל מה שיתרבה מכאן ואילך עליו מתרבה אם לא שהמשכון היה שוה יותר שאז צריך להעלות לו גם הריבית שיעלה עליו מכאן ואילך עד כדי דמיו של המשכון אז יחזיר לו המשכון שהרי על פיו נתנו לאין יהודי והוא ערב בעד כל המשכון ואם זקף האין יהודי מתחלה הקרן עם הריבית אז אפי' מה שיעלה אח"כ הוי כקרן עד כדי הזקיפה וצריך לשלם עד כדי הזקיפה בין היה לו משכון על הכל או לא אלא שפטר הערב עפ"י דיבורו דכיון דהכל נחשב כקרן הרי לא נעשה ערב אלא בעד הקרן ואין כאן ריבית ואם היה משכון ואמר שיחזיר לו המשכון או שפטר את הלוה שא"ל מעתה לא יהיה לי עסק עמך רק עם הערב אפי' לא קנו מידו צריך לשלם כיון דעל פיו החזיר המשכון או שפטר את הלוה ה"ל כערב בשעת מתן מעות אבל בפטר הערב כיון שיש לו עדיין עסק עם הלוה י"ל דהוי כערב שלא בשעת מתן מעות וצריך קנין עיין ש"ך ס"ק ט' דהניח בצ"ע והיינו דוקא בערב סתם אבל ערב שלוף דוץ דהיינו ערב קבלן דינו כלוה עצמו וה"ז כאלו פטר הלוה עצמו {{ממ|ש"ך שם}}: | {{אות סעיף|ח}} אם היה לישראל משכון מאין יהודי או ערב מאין יהודי ובא ישראל וא"ל למלוה שיחזיר לאין יהודי את המשכון או שיפטור את הערב והוא ערב לו צריך לשלם לו כל הקרן והריבית שעלה עליו עד אותו היום וא"צ לתבוע לא את הלוה ולא הערב אין יהודי אבל לא הריבית שיעלה עליו מכאן ואילך שכל מה שעלה עליו עד אותו יום נעשה הכל קרן ואינו נקרא ערב אלא בעד הקרן אבל מה שיתרבה מכאן ואילך עליו מתרבה אם לא שהמשכון היה שוה יותר שאז צריך להעלות לו גם הריבית שיעלה עליו מכאן ואילך עד כדי דמיו של המשכון אז יחזיר לו המשכון שהרי על פיו נתנו לאין יהודי והוא ערב בעד כל המשכון ואם זקף האין יהודי מתחלה הקרן עם הריבית אז אפי' מה שיעלה אח"כ הוי כקרן עד כדי הזקיפה וצריך לשלם עד כדי הזקיפה בין היה לו משכון על הכל או לא אלא שפטר הערב עפ"י דיבורו דכיון דהכל נחשב כקרן הרי לא נעשה ערב אלא בעד הקרן ואין כאן ריבית ואם היה משכון ואמר שיחזיר לו המשכון או שפטר את הלוה שא"ל מעתה לא יהיה לי עסק עמך רק עם הערב אפי' לא קנו מידו צריך לשלם כיון דעל פיו החזיר המשכון או שפטר את הלוה ה"ל כערב בשעת מתן מעות אבל בפטר הערב כיון שיש לו עדיין עסק עם הלוה י"ל דהוי כערב שלא בשעת מתן מעות וצריך קנין עיין ש"ך ס"ק ט' דהניח בצ"ע והיינו דוקא בערב סתם אבל ערב שלוף דוץ דהיינו ערב קבלן דינו כלוה עצמו וה"ז כאלו פטר הלוה עצמו {{ממ|ש"ך שם}}: | ||
{{אות סעיף|ט}} דין ישראל שלוה מעות מגוי ואח"כ נתגייר או גוי שלוה מישראל ברבית ונתגייר מבואר בשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/קעא|סי' קע"א]]: | |||
[[שולחן ערוך/יורה דעה/קעב|סי' קע"ב]] נתבאר לעיל: | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||