178,036
עריכות
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{ | {{תועפור|א}} בנדפס סי' ר"ג. | ||
{{ | {{תועפור|ב}} שלישי יבא להם כצ"ל. ודע דבפסוק מוקדם אדומי למצרי ורבינו שינה הסדר וכ' סימן מ"ב מצרי ובסי' שאחר זה אדומי וכ"ה בנדפס ובעי טעמא. גם בגמרא מצינו הלשון מצרי ואדומי ולכאורה הול"ל אדומי ומצרי. ובדברי רבינו י"ל שבדין מצרי משא ומתן של הברייתא מש"ה הקדימו. | ||
{{ | {{תועפור|ג}} היה לי חבר. כ"ה ביבמות ע"ו ב' ושארי מקומות. ובנדפס הגי' היה לו חבר. | ||
{{ | {{תועפור|ד}} מצוה. ט"ס זצ"ל מצרי. | ||
{{ | {{תועפור|ה}} יהא מותר. כ' מהרא"ש בביאוריו לסמ"ג לאוין קט"ז וז"ל נ"ל שבלשון תימא השיב ר"ג לר"ע כלומר וכי ס"ד שאף גר מצרי יהא מותר מפני שבילבל סנחריב ודעת ר"ג כמו שהשיב ר' יהושע שלמצרים נתן שיעור ונתקבצו אחר מ' שנה ור"ג ור"י שניהם עונים על דר"ע ושניהם סוברים שגר מצרי אינו מותר אלא שר"ג עונה בקוצר וסתם דבריו ור' יהושע פי' דבריו עכ"ל והנה מה שפי' א"ל ר"ג לר"ע כו' ור"ג ור"י שניהם עונים על דברי ר"ע כו' במחכ"ת שגה בזה ובתוספתא דידים שם אין זכר לדברי ר"ע והפי' הברור הוא א"ל ר"ג לר' יהושע וכ"כ מהרש"ל שם והב"י בטור אה"ע סי' ד' א"ל ר"ג לר' יהושע כו' וגם הרשב"א בחי' יבמות ע"ו ב' כ' א"ל ר"ג כלומר לר' יהושע כו' וכ"כ הנ"י והריטב"א א"ל ר"ג לר' יהושע כו' אך מה שפי' מהרא"ש בדברי ר"ג שאמר אף גר מצרי יהא מותר שבלשון תימא אמר. יפה כ' וכן מוכרח בדברי רבינו הרא"ם שכ' ובתוספתא כו' ראינו שחלקו ר"ג ור"י על ר"ע דתניא כו' אבל לשון הנ"י והריטב"א שם א"ל ר"ג לר"י גבי מצרי כי"ב מהו א"ל כו' נראה שמפרש דר"ג בלשון שאלה אמר ולא בלשון תימא וכן משמע לשון התוספתא שם א"ל ר"ג אף אני מצרי כי"ב משמע דר"ל אף אני יש לי שאלה לשאול מצרי כי"ב או לא וא"כ אין לחשוב ר"ג לחולק על ר"ע כ"א ר' יהושע אולם רבינו חשיב ר"ג לחולק ג"כ וסיים ומאחר שנחלקו ר"ג ור"י על ר"ע י"ל שהלכה כמותם כו' וכ"כ הראשונים על שם בה"ג ועיין תוס' יבמות ע"ו ב' ומש"ה כ' הסמ"ג שם וצריך להתיישב בדבר וקאי על מצריים וכספיקו של הרא"ם ודלא כהש"ג יבמות שם שעירבב דברי הסמ"ג וסיכסך מצרים בעמון ומואב ואדומים ועל כולם סיים וצריך להתיישב בדבר והמעיין בסמ"ג יראה שלא כ' כן. | ||
{{ | {{תועפור|ו}} קצבה. בנדפס קץ והיינו הך. | ||
{{ | {{תועפור|ז}} יש לתמוה כו' עס"ס חסר בנדפס ומשכ"ר בסמוך שהכל לאו דוקא עד כו' נראה שצ"ל שהכל לאו דוקא אינו אלא עד כו'. | ||
{{ | {{תועפור|ח}} העולם דוקא שנתבלבל כצ"ל ותיבת דוקא שבסמוך ט"ס. | ||
{{ | {{תועפור|ט}} אינם כו' נ"ל דצ"ל אנן שגלות והמיושבים בארצם כו'. | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} |