ביאור הגר"א/אורח חיים/תכט: הבדלים בין גרסאות בדף

{{עוגןמ|א}} '''ס"א לא אד"ו. ''' ר"ה כ' א'. סוכה מ"ג ב' וע"ש בתוס' בשם ירושלמי שעפ"ז יתבארו כל הג"ס:

'''לא זב"ד פורים. ''' ירושלמי פ"ק. דמגילה סוף הלכה ב' א"ר יוסי לית כאן חל להיות בשני ולית כאן חל להיות בשבת חל להיות בשל צומא רבא בחד בשבת חל להיות בשבת צומא רבא בערובתא וזה ראיה למ"ש תוס' בפסחים נ"ח ב' ד"ה כאילו כו' וע' סוכה נ"ד ב' וכן צ"ל מתני' דמגילה הנ"ל כאחרים וירושל' לא כוותיה וכן קי"ל:

{{עוגןמ|ב}} '''ס"ב אלו הימים כו'. וסימן לקביעות. ''' ג' לעולם כסדרן בין בפשוטה בין במעוברת. ב' וז' א"א להיות כסדרן בין בפשוטה בין במעוברת וכן ה' במעוברת. ה' בפשוטה א"א להיות חסירה הרי ז' מיני קביעות בפשוטה וז' במעוברת. ועוד נתנו סי' יום א' של שבועות הוא יום א' של חנוכה וסימן כי נר מצוה כו' א"ל בשלימה שאז הוא ביום ב' של שבועות ויום א' של חנוכה הוא יום פורים וזהו דוקא בשנה פשוטה חסירה:

{{עוגןמ|ד}} '''ס"ד לעולם. כו'. ''' מגילה ל"א ב' ועיין תוס' שם ד"ה משה כו'. וסימן לפרשיות המחוברות. ויקהל ופקודי. א"מ וקדושים. תזריע ומצורע. בהר ובחוקתי. לעולם מחוברות בפשוטה וחלוקות במעוברת חוץ מה"ש שאף בפשוטה מתחלקין ויקהל פקודי משום שנתוסף שבת אחד קודם לפסח. וחקת ובלק אינן מחוברין אלא כשחל שבועות בשבת שניתוסף פרשה א' ובין בפשוטה ובין במעוברת. ומטות ומסעי אינן נפרדין אלא בה"ח וה"ש מעוברת שקורין א"מ קודם פסח ונשא קודם עצרת וחסר פרשה א'. ונצבים וילך אינן נפרדין אלא כשר"ה בב"ג כמ"ש למטה ב"ג המלך כו':

{{עוגןמ|ה}} '''ס"ה האזינו כו'. ''' רי"ף:

'''והשביעי. ''' שם:

'''ודוקא. ''' דלא כרי"ף שם:

{{עוגןמ|ו}} '''ס"ו בפסוקים. ''' תוס' שם ד"ה מתחיל:

 

'''וכן. ''' שבועות ל"ו א' כנה כו':

 

{{עוגןמ|ח}} '''ס"ח משבעה עשר בתמוז כו'. ''' תוס' מגילה ל"א ב' ד"ה ראש חודש:

 

'''וביום כו'. ''' שם:

 

 

'''ובשאר שבתות כו'. וכשקורין שתי פרשיות כו'. ''' תוס' שם כ"ג א' ד"ה כיון והא שאין כו':

 

'''ובלבד. ''' ע"ש כ"ה א' ב' וה"ה כאן: