מורה נבוכים/א/מא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
'נפש' – שם משותף. הוא שם הנפש החיה הכוללת לכל מרגיש "אשר בו נפש חיה". והוא גם כן שם הדם: "ולא תאכל הנפש עם הבשר". והוא גם כן שם הנפש המדברת – כלומר: צורת האדם: "חי יי אשר עשה לנו את הנפש הזאת". והוא שם הדבר הנשאר מן האדם אחר המות: "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים". והוא שם הרצון "לאסור שריו בנפשו" – כלומר: ברצונו; וכמוהו "ואל תתנהו בנפש איביו" – כלומר: אל תסגירהו לרצונם; וכמוהו אצלי "אם יש את נפשכם לקבור את מתי" – כלומר: אם יש בדעתכם וברצונם; וכמוהו אם יעמוד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה" – ענינו: אין רצון לי בהם – כלומר: לא ארצה להעמידם. וכל זכר 'נפש' שבא מיוחס אליו ית' הוא בענין הרצון, כמו שקדם לנו באמרו: "כאשר בלבבי ובנפשי יעשה" – כלומר: ברצוני ובדעתי.
ולפי זה הענין יהיה פרוש "ותקצר נפשו בעמל ישראל" – פסק רצונו מענות 'ישראל'. וזה ה'פסוק' לא תרגמו יונתן בן עזיאל כלל – שהוא הבינו לפי הענין הראשון ופגשו ממנו הפעלות ונמנע לפרשו אמנם כשיובן מזה הענין האחרון, יהיה הפרוש מבואר מאוד: שהמאמר קדם, שהשגחתו ית' הניחה אותם עד שמתו, וצעקו לבקש תשועה ולא הושיעם; וכשהפליגו בתשובה, ועצם דלותם, וגבר האויב עליהם – ריחמם ופסק רצונו מהתמיד עמלם ודלותם. ודעהו שהוא מופלג! [ותהיה הבי"ת באמרו: 'בעמל ישראל' מקום 'מן' וכאילו אמר: 'מעמל ישראל'. וכבר מנו מזה בעלי הלשון הרבה "והנותר בבשר ובלחם", "נשאר בשנים", "בגר ובאזרח הארץ" – וזה הרבה].
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |