מורה נבוכים/א/כח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
'רגל' – שם משתתף. הוא שם לרגל בעל החיים "רגל תחת רגל". ויפול גם כן בענין ההמשך אחר הדבר: "צא אתה וכל העם אשר ברגליך" ענינו – הנמשכים אחריך. ויפול גם כן בענין הסבה "ויברך יי אותך לרגלי" – בסבתי – כלומר: בגללי – כי הענין אשר הוא בגלל דבר אחר, הדבר ההוא סבה לענין ההוא – וזה נעשה הרבה "לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים".
אם כן, אמרו: "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים" רצונו לומר: קיום סבותיו – כלומר: הנפלאות אשר יראו אז במקום ההוא אשר הוא ית' סבתם – כלומר: עושם. ואל זה הפרוש נטה יונתן בן עוזיאל ע"ה – אמר: 'ויתגלי בגבורתיה ביומא ההוא על טור זיתיא'; וכן יתרגם כל מעשה מגע והעתק 'גבורתיה' מפני שהרצון בכלם – הפעולות הבאות ברצונו.
אמנם אמרו: "ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" פרש אונקלוס בו כמו שידעת – שהוא שם כנוי 'רגליו' שב אל הכסא, ואמר: 'ותחות כורסי יקריה'. והבן והפלא מהרחקת אונקלוס ההגשמה וכל המביא אליה, ואפילו בדרך רחוק – שהוא לא אמר: 'ותחות כורסיה' שאם היה מיחס הכסא לו על הענין המובן תחלה, היה מתחיב היותו נסמך על גשם והתחיב הגשמות; ויחס ה'כסא' ל'יקריה' – כלומר: ל'שכינה' אשר היא אור נברא.
וכן אמר ב'תרגום': "כי יד על כס יה" 'מן קדם אלהא דשכינתיה על כורסי יקרא'. וכן תמצא על לשון כל העם 'כסא הכבוד'.
וכבר יצאנו מענין הפרק לדבר שיתבאר בפרקים אחרים. ואשוב אל ענין הפרק.
אמנם פרוש אונקלוס כבר ידעתו; אלא שתכלית דברו – הרחק ההגשמה. ולא באר לנו אי זה דבר השיגו, ולא אי זה דבר נרצה בזה המשל. וכן בכל מקום לא יכניס עצמו בזה הענין, אך להרחיק הגשמות לבד כי הרחקת ההגשמה – דבר מופתי הכרחי באמונה ויגזר בו ויאמר כפי הצריך לזה; אבל באור ענין המשל הוא ענין מסופק אפשר שתהיה בו זאת הכונה או דבר אחר, והם עוד דברים נסתרים מאוד ואין מיסודות האמונה הבנתם, ולא השגתם קלה על ההמון – ולזה לא הכניס עצמו בזה הענין.
אבל אנחנו כפי ענין המאמר אי אפשר מבלתי שנפרש בו דבר. ואומר – כי אמרו: 'ותחת רגליו' רוצה בו מסבתו ובגללו כמו שבארנו. ואשר השיגוהו הוא אמיתת החומר הראשון אשר הוא מאתו ית' והוא סבת מציאותו. והסתכל אמרו: 'כמעשה לבנת הספיר' – ואילו היתה הכונה המראה היה אומר 'כלבנת הספיר'; והוסיף 'כמעשה' כי החומר כמו שידעת מקבל לעולם מתפעל לפי בחינת טבעו ואין פעולה לו כי אם במקרה – כמו שהצורה פועלת לעולם בעצמה מתפעלת במקרה כמו שהתבאר בספרים הטבעיים – ולזה אמר עליו 'כמעשה'. ואמנם, 'לבנת הספיר' הוא לשון על הזוהר לא על המראה הלבן; כי לובן הספיר אינו מראה לבן, אבל זוהר לבד – והזוהר אינו מראה כמו שהתבאר בספרים הטבעיים, שאלו היה מראה לא היה מראה המראים כולם מאחריו ומקבלם, אך כאשר היה הגשם המזהיר נעדר המראים כולם יקבל מפני זה המראים כולם זה אחר זה; וזה כדמות החומר הראשון אשר הוא בבחינת אמתתו נעדר הצורות כולם ולזה הוא מקבל הצורות כולם זו אחר זו. והיתה השגתם אם כן – החומר הראשון ויחוסו לאלוה, והיותו ראש בריאותיו המחויבות ההויה וההפסד והוא מחדשו. – והנה יבואו בזה הענין גם כן דברים.
ודע – שאתה צריך לכמו זה הפרוש ואפילו לפרוש אונקלוס אשר אמר: 'ותחות כורסי' יקריה' – כלומר: כי החומר הראשון הוא גם כן באמת תחת השמים הנקראים 'כסא' כמו שקדם. ולא העירני אל זה הפרוש המופלא והמציא זה הענין אלא דבר מצאתי לר' אליעזר בן הורקנוס תשמענו בקצת פרקי זה המאמר. והכונה כולה מכל משכיל – הרחקת ההגשמה מהאלוה ית' והשם ההשגות ההם כולם שכליות ולא חושיות. – והבן זה והתבונן בו!
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |