מבחר הפנינים/לח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר החכם המדות החמודות עשר דבר אמת. ואהבת בני אדם. ותת לשואל. והגמול. והטוב. והנאמנות. והכניעה לשכן. והכניעה לחבר. וכבוד האורח. וראש כולם הבושת:
ואמר החכם [לחכם כמוך] אחוז המדות הטובות בעולם הזה. ויועילוך לעולם הבא. מחול לעושה עמך רעה. וצוה לעשות הטוב. והתרחק מהכסילים:
ואמר המדות החמודות שלש עשרה. היראה . והכבוד. וההסתפקות. והסבל. והודאה. והבשת. והנדיבות. והגבורה. והקנאה. והצניעות. ודבר אמת. והנאמנות. והסברת פנים:
ואמר עוד המדות החמודות שבע. הסברת פנים. הענוה. וכבוד הקרובים. ושיתן הדין (על חטאיו) מעצמו בעת הרצון והכעס. ושיתבייש [מחבירו] ושימחול על מכעיסיו [ושישלים:]
ואמר החכם מי שמדותיו אלה. חייו בנעימים בעולם הזה ובעולם הבא:
ואמר השלמת הצניעות שבע מדות. לשון רכה. וגמילות חסדים. והתרחק מהזיק. וירא מהמומין. וסור מלשון הרע. והאמונה. וכסות הסוד:
ואמר מי שהתנדב יהי אדון ומי שהוא כילי נבזה:
ואמר שנדיב אחד נכנס על אחד מהמלכים. אמר לו המלך הגידה לי קצת מנדיבותיך. אמר לו הנדיב טוב שתשמע ההגדה מזולתי. ממה שתשמענה ממני:
אמר לו המלך גוזר אני עליך שתאמר. אמר לו מעולם לא ישב עמי אדם ופשטתי רגלי לפניו: אמר לו ולמה? אמר לו כדי שלא יראה שיש לי עליו מעלה ויתרון וחסד [אפילו אם יש לי עליו מעלה יתרון וחסד:]
ולא הרע לי אדם מעולם וגמלתיו רע: אמר לו ולמה? אמר לו מפני שאם היה אדם חשוב ראוי לו והדין עלי למחול לאדם חשוב. ואם נבל לא אחלל עצמי שידברו בי הנבלים:
ולא שאל ממני אדם דבר שלא מלאתי שאלתו. וראיתי. שחלול פניו תמורה מה שנתתי לו אפילו אם הייתי יוצא מכל קניני. אמר לו המלך יאות לך שתהיה אדון בעמך ובזולתך:
ואמר אין הנדיב מי שהתנדב [על מי שהתנדב] עליו. וקרב מי שקרבו. כי אין זה אלא גמול. אבל זה נדיב שמתנדב על מי שלא התנדב עליו. ומקרב מי שמרחיק:
ואמר מי שחננו הבורא ארבע מדות הללו לא יזיק לו מה שנמנע לו מן העולם. דעת נוחה. והסדר במזון. ודבר אמת. והאמונה:
ואמר שני דברים לא יקבצו לעולם. הכזב והצניעות:
ואמר הנפש הטובה . והשכן הטוב. והדירה הטובה. והבגדים הנקיים מאריכין ימיו של אדם בטובה:
ואמר מי שחננו הבורא נפש טובה הוא מבני העולם הבא:
ואמר מהו היחס הגדול? אמר גמילות חסד לבני אדם:
ואמר לדעת הנוחה תחילה ותכלית. תחילתו החכמה. ואחריתה השלום. ומי שדעתו נוחה חייו [בטוב.] שמחתו מתמדת ולא יצערו אותו הפגעים:
ואמרו לנדיב במה היית אדון לעמך? אמר בהרבות האכסנאות ועזיבת החונף ועזרת הדלים:
ואמר אני תמה ממה שיקנה העבדים בממונו. ואינו קונה בני חורין בהטבתו:
ואמר מי שהתמיד חמשה. יגיעוהו [טובה והצלחה בעולם הזה] ויבטחוהו [לחיי העולם הבא.] התרחק מהזיק. והדעת נוחה. והתרחק מן החונף. והמוסר הטוב. והמעשה הטוב:
ואמר הגדול שבבני אדם מי שדעתו נוחה מכולם. ואחזתו טובה מכולם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |