ליקוטי מוהר"ן/רכה

ליקוטי מוהר"ן רכה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

דע, כשהראה בשלמות, על־ידי־זה הבטחון בשלמות, כי עקר הבטחון בשלמות הוא על־ידי השכל, כמו שכתוב (תהילים קמה טו): עיני כל אליך ישברו. עיני זה בחינת השכל, כמו שכתוב (בראשית ג ז): ותפקחנה עיני שניהם, ופרש רש"י: על שם החכמה נאמר,

ולפי השכל כן הוא הבטחון, כי יש כמה מעלות ומדרגות בבטחון עד אין סוף, בבחינת (ישעיה כו ג-ד): בטחו בה' עדי עד, והכל לפי השכל כנ"ל,

ועקר השכל – על־ידי הראה, כי עקר השכל הוא על־ידי הלחלוחית העולים אל המח, שהם בחינת השמן, והמח היא הפתילה, והנשמה שבמח הוא האור, נמצא שעקר קיום השכל הוא על־ידי הלחלוחית שבגוף כנ"ל, והלחלוחית הוא על ידי הראה, כמובא (בת"ז ת"ג דף כז:): אלמלא כנפי ראה דמנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא. וזה בחינת (שמות כה כ): והיו הכרובים פורשי כנפים על הכפרת – כפרתא דלבא (זוהר פנחס דף רלד.).

נמצא שעל־ידי הראה נתקים הלחלוחית, שלא יתיבש על־ידי הלב, ועל־ידי־זה קיום השכל, שהוא בחינת נר דולק על־ידי הלחלוחית כנ"ל, ועל־ידי השכל על־ידי־זה נעשה הבטחון כנ"ל, נמצא ששלמות הבטחון הוא על־ידי שלמות הראה כנ"ל.

ב

ואזי יכולין לעשות מהצפצוף, דהינו הקול היוצא מהקנה, שהוא רק קול פשוט וצפצוף, שיהיה נעשה דבור, על־ידי חמשה מוצאות הפה שמחתכים הדבור,

כי עקר ההבדל שיש בין אדם לחי, הוא על־ידי חתוך הדבור, שהוא גדר האדם שהוא מדבר, בבחינת (שמות ד יא): מי שם פה לאדם, ועקר ההבדל הוא חתוך הדבור, דהינו שהאדם עושה מהצפצוף והקול, חתוך האותיות והדבור, כי גם בהמות ועופות יש להם קול וצפצוף, רק שאין להם חתוך האותיות והדבור, וזהו גדר האדם שיכול לחתך הדבור כנ"ל.

ג

ולבוא לבחינת גדר אדם, הוא על־ידי צדקה, בבחינת (בראשית א כו): נעשה אדם, וכתיב (רות ב יט): שם האיש אשר עשיתי עמו היום וכו' – מה התם צדקה אף כאן צדקה, כמו שכתוב בזהר (הובא לעיל בסי' לז). הינו, שעל־ידי צדקה נעשה בחינת אדם, שהוא בחינת דבור כנ"ל,

וזהו (ראש השנה ו): בפיך – זו צדקה, כי על־ידי צדקה נעשה הפה, דהינו הדבור, שהוא בחינת גדר האדם, בבחינת: מי שם פה לאדם. ועקר הצדקה הוא על־ידי הבטחון, בבחינת (תהילים לז ג): בטח בה' ועשה טוב; כי אם אין לו בטחון אינו יכול לעשות צדקה כראוי, כי מתירא שיחסר לו מה שנותן לצדקה, ועקר הצדקה הוא על־ידי בטחון, שבוטח בה' שלא יפסיד ולא יחסר על־ידי הצדקה כלל, כי השם יתברך יברכו בגלל הדבר הזה וכו'. נמצא, שעל־ידי הבטחון, שהוא על־ידי השכל, על־ידי־זה עושין צדקה, ועל־ידי־זה נעשה הדבור כנ"ל.

ד

וזה בחינת (תהילים סט ד): נחר גרוני כלו עיני; הינו כשאין השכל בשלמות, בחינת כלו עיני, דהינו השכל, ואזי אין לו בטחון כנ"ל, בחינת כלו עיני מיחל לאלקי, אזי נחר גרוני, הינו שאין לו חתוך הדבור כנ"ל, אבל כשיש לו בטחון ועושה צדקה כנ"ל, אזי יכול לעשות מקול הצפצופים דבורים כנ"ל.

וזה בחינות (קהלת יב ד): ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר, ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (שבת קנב), שכל השירות דומות עליו כשיחה, הינו שיהיה נעשה מצפצופים ושירות, שיחה ודבור כנ"ל,

וזהו בחינת מה שמספרין על הבעל־שם־טוב זכרונו לברכה, שהיה שומע דבורים מקול הכנור, כי היה עושה מצפצופים דבורים כנ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף