יש סדר למשנה/ראש השנה/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יש סדר למשנה ‏ ראש השנה ד

א

הר"ב ד"ה אמרו לו וכו' איכא בין אמרו לו לת"ק וכו' ואמרו לו סברי וכו' ב"ד קבוע כמו ביבנה וכו' והלכה כאמרו לו. פי' הרב לקוחין מפרש"י בר"ה כ"ט ע"ב ד"ה בית דין דאקראי לת"ק תקעינן ותנא דאמרו לו סבר אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בית דין קבוע דומיא דיבנה ע"כ. אכן הרמב"ם בפירושו כתב להיפך וז"ל ואמרו אחד ביבנה ואחד בכל מקום שיש בו ב"ד ר"ל כי אפי' כשהיו ב"ד עוברים ממקום למקום ונתארחו במקום מן המקומות לא על דעת להתיישב שם יש להם לתקוע שם השופר ואין הלכה וכו'. הנה לענין הלכה השוה הרב דעתו לדעת הרמב"ם בפירושו אבל לענין פירוש חולק הרב ופי' כמ"ש רש"י. גם בענין הלכה שפסק הרמב"ם לפי פירושו לפסוק כת"ק [עפ"י דרכו בכ"מ דת"ק חשיב כרבים וסתם משנה] אכן על הרב קצת איכא למידק מנא ליה דהלכה כאמרו לו נגד הת"ק ומצוה לעיין בזה. והנה הא דנאדי הרמב"ם בפירושו נגד רש"י והר"ב. מצאתי [מה שעלה בס"ד על דעתי ג"כ] בלחם משנה בפ"ב מהל' שופר דין ט' כתב זה הלשון ובמה שאמרו בגמרא איכא בינייהו ב"ד דאקראי סובר דלא כפי' רש"י דלרש"י לסברת אמרו לו בעי ב"ד קבוע ולת"ק בב"ד דאקראי סגי ורבינו סובר דאדרבא מה שאמרו אמרו לו אחד יבנה ואחד כ"מ שיש בו ב"ד משמע לאסופי כל ב"ד דאקראי וכן פי' הוא ז"ל בפי' המשנה ולת"ק בעינן ב"ד קבוע והוא פסק כת"ק עכ"ל הל"מ ומבלעדו הוספתי עוד לפי מה דקי"ל דכל התנא בתרא לטפויי מילתא קא אתי כדאי' ב"ב צ"ג ע"ב [עי' תוס' שבת כ"ד ע"ב ד"ה איכא בינייהו וכו' ותירוצם אינו שייך לדהכא] הילכך בחר הרמב"ם בפירושו דאמרו לו דהיינו תנא בתרא לטפויי אתא דאפי' ב"ד דאקראי:

ד

תוי"ט ד"ה ונתקלקלו הלוים בשיר וכו' אבל הרמב"ם כתב וכו' צ"ע מ"ש הגאון ש"א בתשובה סי' למ"ד כתב ישוב ע"ז ובתוך הדברים מיישב ג"כ קושית הבאר שבע על הטור שכתב שלא אמרו שיר בתמיד של בין הערבים וע"ש:

ו

תוי"ט ד"ה אין מזכירין זכרון מלכות וכו' ובסדר המשנה שבגמ' גרס מלכות זכרון ושופר כו' ע"ש. עדותו נאמנה ודאי שהיה לפניו כך [ועי' רפ"ה דמכשירין נראה שלמד התוי"ט מתוך הש"ס נדפס בסיליאה. ואין עתה מצוי לפני] אבל במשב"ג שלפני דפוס פראנקפורט דמיין איתא כגי' הספר אין מזכירין זכרון מלכות ושופר. וכתבתי בתכ"ש דע דגירסת הרי"ף והרא"ש ובסדר המשנה שבירושלמי איתא מלכות זכרונות ושופרות. וכן נמי לעיל בדסמוך משנה ה' וריש משנה זו תנן על הסדר ובלשון זו מלכות זכרונות שופרות. אמנם בזה דאיבעי' להו (בסוגיא ל"ב ע"א) היכי קתני שלש מן התורה שלש מן הנביאים ושלש מן הכתובים כו' או דילמא אחד מן התורה ואחד מן הנביאים ואחד מן הכתובים וכו'. איכא למידק דלא נחית על הסדר שהרי קי"ל במשנה דהכא מתחיל בתורה ומשלים בנביא וכ"כ הר"ב וכל המפרשים דאחר התורה מתחיל בכתובים ואח"כ בנביאים וכתבו תוס' ד"ה מתחיל וכו' בטעם לשבח [אע"ג דבכל דוכתא משמע דנביאי עדיף מכתובים] משום דקראי דתהלים משלי ואיוב קדמו לנביאים העתיקם התוי"ט וגם טעמא שכתב הר"ן. ולכן מצוה לתת טעם על דנקט הש"ס שלש מן הנביאים ושלש מן הכתובים וכו' ואחד מן הנביאים ואחד מן הכתובים. נגד סדר האמיתי:

ח

הר"ב ד"ה ודבר שהוא משום שבות וכו' ואיכא דמתני איפכא וכו' ע"ש. בסוגיא ל"ג ע"א איתא משום שבות מגלא [שאין דרך לחתוך בו שופרות כגון מגלא שרפ"א בלע"ז ותיקון כלאחר יד היא ואין בו אלא משום שבות. רש"י] לא תעשה סכינא [דדרכו בכך והוי מלאכה גמורה. רש"י] ע"כ לא נזכר שום גירסא או לשון אחרת אכן גירסת הרי"ף משום שבות סכינא [שאין דרך בו לחתוך שופרות כגון מגלא שרפ"א בלע"ז דתיקון כלאחר יד הוא ואין בו אלא משום שבות. כך לשון פי' הנדפס על שם רש"י] משום לא תעשה מגלא [דרכו בכך והוי מלאכה גמורה. לשון פי' הנ"ל על שם רש"י] וכ"כ הר"ן משום שבות סכינא שאין דרך לחתוך בו שופרות וכל מלאכה שהיא נעשית בכלי שאין דרכו לעשות בו לא הוי אלא משום שבות אבל מגלא שדרכו לחתוך בחול הוי מלאכה דאורייתא וזו ואין צריך לומר זו קתני וכו' ע"כ. וכן הגי' בהרא"ש משום שבות סכינא ל"ת מגלא. וז"ל הרמב"ם בפרושו דבר שהוא משום שבות כמו שיחתוך אותו בסכין ומשום לא תעשה כמו שיחתוך אותו במגירה שהיא מלאכת חרושת עץ גמורה ע"כ. ובכן מ"ש הר"ב ואיכא דמתני וכו' כלומר איכא דגרסי והיינו שינוי הנוסחאות שזכרתי למעלה. וחידוש שלא נזכר מגירסא אחרת שגרסו כל הגדולים הנ"ל שום רמז בש"ס שלפנינו:

תוי"ט ד"ה אין מעבירין כו' גמ' מ"ט שופר עשה הוא וי"ט עשה [תשבתו צ"ל] שבתון ולא תעשה דלא תעשה כל מלאכה כו' ע"ש. לא מצאתי שכתב גבי י"ט של ר"ה לא תעשה כל מלאכה. אלא כל מלאכת עבודה לא תעשו כתיב בויקרא כ"ג וכן במדבר כ"ט וה"ה בכל הימים טובים כתיב כל מלאכת עבודה לא תעשו [אלא גבי חג המצות שמות י"ב פט"ז כתיב כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם וקי"ל דדוקא מלאכת עבודה כנודע] ואשר על כן לכאורה נראה דכך צ"ל ול"ת כל מלאכת עבודה לא תעשו. ודע שכן בתוס' דר"ה כ"ט ע"ב ד"ה כל מלאכת עבודה לא תעשו בי"ט כתיב וה"מ לאתויי כל מלאכה לא תעשו דאף ביום שבת לא איתסר אע"ג דלא כתיב ביה עבודה ע"כ. וכתבתי בתכ"ש לכאורה צריך תיקון כי לא מצינו גבי שבת בנוסחא זו אלא צ"ל לא תעשה כל מלאכה (שמות כ' פ"י) דאף ביום שבת לא איתסר:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.