יפה ענף על אסתר רבה/ז/א

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

יפה ענף על אסתר רבה TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

זה שאמר הכתוב. משום דק"ל למה אמר אחר הדברים האלה ולא אמר אחר כן. ומהאי טעמא דריש לקמן אחר הרהורי דברים ומדריש גם כאן אחר הדברים שדבר רע לבטל בנין ביהמ"ק ובא הכתוב לומר דמשו"ה גדלו ה' כדי להשמידו אח"כ. ולכן דריש ע"ז את הכתוב ואויבי ה' כיקר כרים וגו' וכן בפרוח רשעים וגו' וכדמפרש ואזיל:

משל לאדם שהיתה לו סייחה כו'. מה שהזכיר במשלו החזירה מובן הוא כי קאי על המן. אמנם מה שהזכיר את הסייחה והחמורה ולא הספיק באחת מהן. וגם מה ענין אל המשל בתה של חמורה מה שהיתה מנשבת בשעורים נראים הדברים כי בא במשל הזה לתרץ הקושיא מדוע הרשעים ישליו עתקו וגם גברו חיל. והצדיקים יחיו חיי צער ומצוק. וכמו שמצינו שהרשעים מרובים בבנים והצדיקים אינם נפקדים אלא באחד וע"י הדחק וכמו שמצינו שהאמהות היו עקרות והרשעים זרעם נכון. וכמ"ש בב"ר גבי ואת הקיני ואת הקניזי חזירתא רעיא בעשרה ואמרתא ולא בחד. ובאגדת שמואל פ"ב. ה' שמעתי שמעך יראתי אברהם עשה רצונך ונתת לו בן למאה שנה. אחאב עבד עבודת כוכבים והוליד שבעים בנים וכן ביתר הצלחות בתבל ולפי שזה לטובת הצדיקים שלא יאכלו שכרם בעוה"ז ולא ירום לבבם ויחטאו. ולרעת הרשעים עד ומשלם לשונאיו וגו'. והנה יש מהצדיקים המכירים את זה. ויש שאינן מכירים ומהרהרים קצת עד שילמדום. ויש שמדקדקים שלא ליהנות בעוה"ז אפי' במושג בידם ומסגפים את עצמם פן יכשלו בתענוגי העולם. או פן יאכלו שכרם בעוה"ז כר' שלא נהנה באחד מעשרה אצבעותיו לכ"א משל לאדם שהיה לו סייחה וחמורה וחזירה. והנה החזירה היא כנגד הרשעים ששמנו עשתו לרעתם וכמו בהמן. והסייחה והחמורה משל לצדיקים הנושאים עול התורה ועושי מלאכת ה' שהצלחתם מצומצמות כדי שלא ישמנו ויבטלו ממלאכת ה' וגם יזיקם רוב המאכל. והסייחה משל לאותן שאינן כ"כ צדיקים ומהרהרים אחר מדותיו של הקב"ה כסייחה שאינה סובלת משא כולי האי. והחמורה משל לצדיקים גמורים המטים שכמם לסבול משא כבד. ולפי שאלו מהרהרין ואלו משיבין להם ומלמדים אותם. אמר שהסייחה חשבה טעות מה שנותן לעושי המלאכה במדה ולבטלנים שלא במדה והחמורה השיבה כי זה לרעתם וכנ"ל וכנגד המסגפים והמתענים הביא מה שבתה של חמורה מנשבת בשעורין. כי יראה לאכול מהשעורים פן יהיה לרעתה וכרוב מאכל החזירה והחכמים יודעים כי אין המאכל גורם. ואין רע בעיני ה' שיהנה האדם בצרכיו בעוה"ז. ואין המאכל מזיק רק כשהוא בטל ממלאכת שמים עי"ז. אבל הנהנה ועושה מלאכת שמים אין חטא הלא מצינו כמה צדיקים שזכו לשני שולחנות:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >
מעבר לתחילת הדף