חיי אדם/ב/נט
|
< הקודם · הבא > |
דינים הנוהגים בבהמה בשבת (סימן שכ"ד)
א אע"ג דאסור לעשות רפואה לאדם בשבת כדלקמן כלל ס"ט דגזרינן משום שחיקת סממנים אבל בבהמה אינו בהול כ"כ ולא גזרינן ולכן מותר לעשות רפואה בשבת ולפיכך אם אכלה הבהמה הרבה מותר להריצה בחצר כדי שתתיגע וכן מותר להעמידה במים שתצטנן וכן מותר לסוך מכתה בשמן אם עדיין לא נתרפא המכה אבל אסור לעשות בשביל בהמה שום מלאכה דאורייתא או דרבנן אפילו היא מתה אבל מותר לומר לנכרי להקיז לה דם ולעשות לה שאר רפואות. ודוקא כשהיא חולה אבל להקיז לסוס בכדי שיאכל יותר אסור [א] (סי' של"ב):
ב כבר כתבנו במלאכת מרקד שאין כוברין המאכל שנותן לבהמה בכברה והוא מלאכה דאורייתא אבל מותר ליטול בכברה ונותן לפניה אע"ג שהמוץ נופל מאליו מותר כיון שאינו מכוין ואין עושה פעולה לזה בידים:
ג לא ימדוד השעורין לפני בהמתו אלא משער באומד הדעת:
ד דיני גיבול מורסן כתבתי במלאכת לש סי' א':
ה האגודה של תבן שקושרים בב' וג' מקומות אם אינן קשר של קיימא מותר להתירו ולהניח לפני בהמה אבל אסור לשפשף בידים כדי שיהיה נוח לאכול דאסור להטריח בשביל בהמה מה שתאכל בלא"ה אבל מה שאי אפשר לה לאכול בל"ה מותר:
ו אסור לחתוך תבן דק דק שקורין סיצקע ובל"א העקסיל ואפילו ע"י נכרי אסור דהוי כטוחן. ונ"ל דבדיעבד אם עשה נכרי מותר לבהמה דאין בזה אלא איסור דרבנן דהא בלא"ה ראוי התבן למאכל בהמה (ועיין לעיל במלאכת טוחן בנ"א סי' ב'):
ז מותר ליתן מזונות לפני בהמה ועופות שמזונותן על האדם אבל אסור ליתן לפני דבורים ויונים שבשובך שאין מזונותן עליו:
ח מותר להעמיד לבהמה על עשבים מחוברים כדי שתאכל מן המחובר דלא אסרה תורה שביתת בהמתו רק בדבר שיש לה צער ואדרבה בזה יש לה נייח. אבל נכרי שתלש עשבים בשבת אסור להעמיד בהמתו אצל העשבים ממש שגזרינן שלא יטלטל בידיו ויתן לה אבל מותר לעמוד בפניה שלא תוכל לנטות ותצטרך לאכול מהם ואם ליקט בשביל ישראל או מילא מים עיין לקמן בדין אמירה לנכרי סימן ח':
ט אסור לגרוף האבוס אפי' הוא כלי דשמא יהיה אבוס בקרקע ויבא לידי השוויית גומות ואסור לסלק התבן מלפניו שיש שכבר נמאס ואינו ראוי לאכילה:
י בהמה שנפלה לגומא שבחצר וירא שמא תמות שם אפשר יש לסמוך על הש"ג להתיר טלטול מוקצה דאין לה שרש מה"ת משום צער בעלי חיים ואם הוי בכרמלית ופשיטא ברה"ר דיש שם ג"כ איסור הוצאה אסור להוציאה בידים וע"י נכרים לכ"ע מותר להוציאה אפי' ברה"ר משום צער בעלי חיים דהוי דאורייתא (עיין בש"ע סי' ש"ה בש"ג פ' מפנין מתיר להוציאה בידים אם א"א בענין אחר ומדמה זאת לחולב ע"י נכרי וצ"ע דהתם דוקא ע"י נכרי מותר):
יא מותר לומר לנכרי שיחלוב בהמות בשבת משום צער בע"ח והחלב אסור בו ביום אפי' בטלטול אלא הנכרי יעמידנה במקום המשתמר (ש"ה):
יב מותר לומר לנכרי להמרות האוזות פעם א' ביום משום צער ב"ח. ואם ליכא נכרי שרי ע"י ישראל וטוב לעשות ע"י קטן (שם במגן אברהם):
יג כל הדברים שנתבאר בכלל צ"ז סי' ה' ו' דמותר בי"ט לעשות לבהמה לילדה ולסעדה אסור בשבת (של"ב):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |