זכר למקדש/ראשית דבר
|
< הקודם · הבא > |
הקונטרס הזה אשר אני משלחו ע"פ תבל למען זכרון מצוה אחת מרמ"ח מ"ע שנצטוינו בתוה"ק, חברתי בהחפזה לחפזון העת שכבר הוא בחודש הי"ב לשנתנו תרמ"ט המעוברת, ואני יושב באחד מקומות הרפואה שותה מי מעין הקשים למעיין, ובארץ הנגב אשר מעט מסכתות הבבלי בידי, וספר החינוך ועוד מעט מהראשונים ז"ל, לבד אשר העתקתי בביתי לשונות הר"מ ורמב"ן וס"י וסמ"ג:
והנני מלא תקוה בעזר השי"ת ותוה"ק שאנצל משגיאות כי אין כוונתי ח"ו בשביל ממון או כבוד, ולזאת אינני מגלה שמי, ואיני מרשה לזולתי לגלות שמי, ויודע אני בעצמי שאינני כדאי לחדש דבר להלכה, ורק בשביל דרוש וקבל שכר, נמצאתי למצוה זו, ומטיבותי' דרבותי חכמי וגאוני הדור הי"ו, אמינא בה טובא בעזה"י, בדיל דאבהתא רבנן קדישי נ"נ זי"ע, שלא תמוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד העולם, ות"ל יש אתי הרבה פלפולים ומילי דאגדתא בענין זה, אולם מוכרח אנכי לקצר כי קצרה העת, נם אחות על רבוי ההוצאות, וה' יזכנו לשמיטות הבעל"ט, ובימינו יראו על ההרים רגלי המבשר אליהו כי בן דוד יבוא במהרה, כתפלת עני וכואב אדם דל רש ונקלה מצפה לישועה ונחמה בתוך עמו ישראל:
שלהי בחודש מנחם אב תרמ"ט.