הגדה של פסח (שבלי הלקט)/מגיד/ברוך שומר הבטחתו

הגדה של פסח || הגדה של פסח (שבלי הלקט)     TriangleArrow-Right.png מתחלה עובדי עבודה זרהוהיא שעמדה TriangleArrow-Left.png

הגדה של פסח   מגיד
בָּרוּךְ שׁוֹמֵר הַבְטָחָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ הוּא. שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִשַּׁב אֶת הַקֵּץ לַעֲשׂוֹת כְּמָה שֶּׁנֶּאֶמַר לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בִּבְרִית בֵּין הַבְּתָרִים שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל:


שבלי הלקט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף



ברוך שומר הבטחתו לישראל ברוך הוא. יש מפרשין שצריך לברך תכף לירידתן לשעבוד שכשם שמברכין על הטובה כך מברכין על הרעה:

שהקב"ה מחשב את הקץ לעשות מה שאמר לאברהם אבינו בין הבתרים. פי' אחי ר' בנימין נר"ו שזה שאמר שהקב"ה מחשב את הקץ לא קאי איציאת מצרים אלא אגאולה אחרונה קאי והוא להחזיק לב אומרי ההגדה לפי שבבשורת בין הבתרים הראה לו הקב"ה לאברהם אבינו כל הגליות ושעבודן וגלותן וגאולתן ועכשיו שבאין לספר ביציאת מצרים לבם מתחזק על ההבטחה שהבטיחן ומשתעשעין ומתנחמין בה שעתיד לקיימה להן באחרונה כמו שקיים בראשונה וכה פתרונו ברוך שומר הבטחתו של ישראל כלומר ברוך המקום שעתיד לשמור לנו ההבטחה של גאולה שהבטיחנו. ברוך הוא שהוא מחשב את הקץ תמיד ואומר מתי יבא הקץ והעת של גאולה לעשות מה שאמר והבטיח לאברהם אבינו בין הבתרים שנאמר ויאמר לאברם ידע תדע וגו' בארץ לא להם בבבל ועבדום במדי וענו אותם ביון וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי באדום ובכולהו חתם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול הרי הבטחה של גאולה כך נדרשין בבראשית רבא ועוד פי' טעם אחר ברוך שומר הבטחתו של ישראל ששמר להן הבטחתו שהבטיחן להוציאן ממצרים והיה מחשב על הקץ לדלגו ולקפצו וכן פירושו שאותן ק"צ שנים שאנו חסירין לשעבוד מצרים ממה שהיתה הגזירה שהגזירה היתה ארבע מאות שנה והם לא נשתעבדו אלא מאתים ועשר הרי אנו צריכין להשלים חשבון ק"צ שנים משעה שהיתה הגזירה בין הבתרים שכשאתה מחשב בין הבתרים עד שנה שיצאו ישראל ממצרים תמצא ארבע מאות ושלשים שנה מכוונין צא ולמוד משמעות הפסוקין ופירושן בגזירת בין הבתרים כתיב ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וביציאת מצרים כתיב ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה וכשאתה מחשב כל השנים שעמדו ישראל במצרים משעה שירדו עד שעה שיצאו לא תמצאם אלא מאתים ועשר שנים בוא וראה כי קהת היה מיורדי מצרים וחיה קל"ג שנים עמרם בנו חיה קל"ז שנים וביציאת מצרים כתיב ומשה בן שמנים שנה בעמדו לפני פרעה וכשאתה כולל כל שנות קהת ושנות עמרם ושמונים של משה אינם עולים לארבע מאות שנים כל שכן שאתה צריך להוציא מהם כל שנים שהיה לו לקהת עד שלא ירדו למצרים ועד שלא הוליד עמרם וכן אתה צריך להוציא השנים שהיו לו לעמרם עד שלא נולד משה ואז תמצא החשבון מכוון:

והנה אנו צריכין למדרש רבותינו ז"ל אמרו רבותינו שכשירדו למצרים נולדה יוכבד בין החומות והיא השלימה מנין שבעים נפש שכשאתה מונה פרטן לא תמצאם אלא ששים ותשע בסדר עולם בת מאה ושלשים היתה יוכבד כשילדה את משה הרי מירידתן למצרים עד שנולד משה ק"ל שנים וכתיב ומשה בן שמונים שנה בעמדו לפני פרעה הרי מאתים ועשר וסימן לדבר רד"ו שמה והנה [אנו] צריכין להשלים החשבון ארבע מאות שנה של גזירת בין הבתרים ק"צ שנה וזה שאמרנו למעלה שהקב"ה [חישב] את הקץ פי' אותן ק"צ שנים החסרין מחשבון ת' שנים חישב אותן מבין הבתרים שנאמר כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם משעה שיהיה לך זרע והוא זמן תחילת הגזירה צא וחשוב ס' שנה של יצחק עד שנולד יעקב כדכתיב ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם וק"ל שנה שהיה לו ליעקב כשירד למצרים כדכתיב ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה הרי ק"צ שנה משנולד יצחק עד שירדו למצרים ובמצרים עמדו ר"י שנה הרי ארבע מאות שנה מכוונין משנולד יצחק עד שיצאו ממצרים נמצא הפסוק של גזירת בין הבתרים מקוים וכך משמעו של פסוק ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה כלומר תדע כי גירות יהיה נגזר על זרעך משעה שנולד ועבדות ועינוי ובין השעבוד והגירות והעינוי יהיה ארבע מאות שנה. תדע שכל שנות האבות היו בגירות וטילטול (ויגר) [וישב] יצחק בגרר ויאמר אבימלך לך מעמנו וכן אמר יעקב ימי שני מגורי שכולן היו בכלל גירות והנה אנו צריכין לקיים הפסוק השני ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה אמרו רבותינו כשנראה לאברהם בין הבתרים היה אברהם בן שבעים שנה וכשנולד יצחק היה בן ק' שנה. נמצא משנגזרה הגזירה בין הבתרים עד שנולד יצחק שלשים שנה ומשנולד יצחק עד שיצאו ישראל ממצרים ארבע מאות שנה הרי שנגזר בין הבתרים עד שיצאו ממצרים שלשים וארבע מאות שנה וכך משמעו של פסוק ומושב בני ישראל אשר ישבו באותה גזירה ושטר חוב של גירות ושעבוד הנגזר עליהם במצרים משעת הגזירה עד שפרעו אותו החוב שלשים שנה וארבע מאות שנה והנה כל המקראות מקויימין ודבורין על אופניהן:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף
·