גליוני הש"ס/קידושין/כח/ב

דף כ"ח ע"ב

אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט. נ"ב עיין שו"ת הרשב"א ח"ד סי' צ"ב עש"ה כל התשובה ועיין עוד שם סי' קכ"ד ועיין שו"ת הרשב"א ח"ג סי' קכ"ד ועיין שו"ת הרדב"ז ח"א סי' ת"ג דהמקדיש שטר חוב אין ההקדש חל דמכירת שט"ח הוא בכתיבה ומסיר' ואמירתו לגבוה הוא רק כמסירתו להדיוט אבל לא ככתיבה ומסיר' ע"ש ואולם בחלק ב' שם סי' תשל"ח כ' וז"ל ולעניין המקדיש שט"ח שיש לו על חבירו אם שכ"מ הוא הקדישו הקדש דדבריו ככתובין וכמסורין ואם הי' בריא אין הקדישו הקדש דגוף השטר אינו ממון שיחול עליו ההקדש וקיי"ל דבע"ח מכאן ולהבא הוא גובה עכ"ל הנה דפה כ' טעם אחר מבחשובה הראשונה הנ"ל וגם גוף דבריו פה צ"ע דמה בכך דאין גופו ממון הא איתי' במכיר' מה"ת או מדרבנן וכי היכי דיכול למוכרו ה"נ ראוי שיוכל להקדישו וע"ע שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תצ"ג ועיין פסקי ריקאנט"י סי' תע"ד דדן דאפי' מלוה ע"פ אשר לו ביד חבירו יחול עליה הקדש כשיקדיש בפני הלוה דכיון דמלוה נקנית במעמד שלשתן א"כ הקדש נמי הא הוי מעמד שלשתן דשכינה בכל מקום וע"ש שדן לסתור זה דכיון דמעמד שלשתן חד מג' מילי דשוינהו כהילכתא בלא טעמא לכן אין לך בו אלא חידושו ובהדיוט הוא דקונה ולא בהקדש ע"ש וצע"ק הא דאמר בסוגין לא יהא כח הדיוט חמור מכח הקדש וע"ע בדין מקדיש מלוה בשו"ת חוט המשולש טור ב' סי' ז' וע"ע שו"ת הרשב"א ח"ד סי' קע"ג דכ' ומ"מ בין כך ובין כך אילו הי' לו מלוה ביד אחרים לא חל עליה הקדש מדר' יוחנן דאמר מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו עכ"ל ע"ש ועיין שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קנ"ו דבמכירת ונתינת מצוות שהציבור מוכרים ונותנים כקריאת ס"ת ואחיזתו וכדומה אמרי' ג"כ אמירתו לגבוה כמסיר' להדיוט וקונה הקונה באמירה בעלמא ע"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף