גליוני הש"ס/סנהדרין/סד/א

דף ס"ד ע"א

פלגא מרקיעא לא יהבי. נ"ב בחידושי הרמ"ה היכי נעביד נותבי' פלגא באבר חציו ונשאיר חציו כדי שלא יהא תובע עריות אין חצי ברי' ברקיע אבל בים יש כעין חצי אדם וחצי דג עכ"ל מוכח קצת דגירסתו נותיב פלגא פלגא ברקיעא ליכא:

אע"ג דמיכוין לבזויי. נ"ב בשו"ת הריב"ש סי' ק"י שעובדי' חושבין שהע"ג ההיא חושקת באותו ביזוי כדאמרי' בפסחים קי"א ב' שרא דעניותא נביל שמי' כו' ע"ש ועיין שו"ת מהרי"ל סי' ע"ב מש"ש ומה שכתבת מנ"ל לחלק דכפירת דברים היינו האומר בפיו שהוא כופר בדתו אף שאין כופר בלב) חומר לאינשי טפי מגילוי עריות תא חזי מר היאך הפליג הרא"ש לאסור כו' והפוער עצמו לפעור אע"ג דמכוון לבזויי' וכן למרקוליס אע"ג דמכוון למירגמי' אלמא דלא אזלינן בתר כוונה ובגילוי עריות אמרי' גדולה עבירה לשמה כו' עכ"ל הנה מתבאר מדבריו חומר בע"ז על כל עבירות דבכלהו אמרי' גדולה עביר' לשמה משא"כ בע"ז ואם דראייתו מהך דכאן אע"ג דמיכוון לבזויי' צע"ק כיון דכאן זו היא עבודתו מ"מ הא נפק מפומא דמהרי"ל ועמ"ש בגליון ב"ב קי"ט ב' בשם הרדב"ז דעובר עביר' ומתכוון למצוה אין לוקה ע"ש ולפי הנ"ל נ' דזהו ג"כ רק בכל התורה משא"כ בעכו"ם ואולי יש ליישב בזה מה שהקשתי עליו שם מהך דמקושש שנידון במיתה אע"ג דלש"ש נתכוון ע"ש ולהנ"ל אולי בחילול שבת ג"כ לא מהני כוונתו למצוה לפטור דמחלל שבת כעובד עכו"ם:

פיסא. נ"ב הוזכרה תיבה זאת במשנה כלים פ"כ מ"ב עריבת פיסונות ע"ש בר"ש:

אפי' צרור ואפי' קיסם. נ"ב כזה ע"ז מ"א א':

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף