גליוני הש"ס/סנהדרין/נא/א

דף נ"א ע"א

או' ד"א איהו הוא דאישתריא לי' שבת לגבי עבודה היא כיון דלא אישתריא שבת לגבה כו'. נ"ב מקשים האחרונים דהיא נמי הא אישתרי שבת לגבה בשחיטה דכשי' בזר ונ' עפ"י גמ' מנחות י"ט א' דס"ל לר' שמעון שם דיציקה פסולה בזר מדכתי' ויצק עלי' שמן ונתן עלי' לבונה והביאה אל בני אהרן הכהן וקמץ וי"ו מוסיף על עניין ראשון ואמר שם אלא מעתה דכתי' ושחט את בן הבקר והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם כו' לר' שמעון וי"ו מוסיף על עניין ראשון שחיטה ה"נ בזר תהא פסולה שאני דא"ק וסמך ושחט מה סמיכה בזרים אף שחיטה בזרים ולפי"ז יומצא דלר"ש שחיטה דכשיר' בזר ה"מ באיש אבל לא באשה כיון דיליף לי' רק מסמיכה דנוהג בזרים וא"כ כיון דסמיכה גופה ליתי' באשה כמבואר שם צ"ג א' במשנה ובכ"ד א"כ שחיטה ה"נ פסולה באשה [ומתני' דריש כל הפסולין דמכשיר שחיטה בנשים דלא כר"ש כי היכא דמתני' דמנחות י"ח א' דמכשיר יציקה בזרים דלא כר"ש עש"ה בגמ'] וא"כ כאן דבאשה קאי וגם מוקי לברייתא אליבא דר' שמעון א"כ שפיר קאמר דהיא לא אישתרי שבת לגבה ואולם לפי מה שנסתפק במנחת חינוך מצוה קט"ו דסמיכה דליתה בנשים בקרבן נשים הדבר תלוי אבל על קרבן איש גם אשה סומכת ומשכחת בבת היורשת קרבן מאבי' דיורש סומך ע"ש א"כ הא איתא לסמיכה גם בנשים ואולם הפשיטות דאין אשה סומכת כלל וכ"כ גם הוא ז"ל שם ע"ש וא"ל דהא ר"ש ס"ל בעירובין צ"ו ב' דנשים סומכות רשות וא"כ אכתי הא איתא לסמיכה גם בנשים דז"א דמ"מ מהיקשא דוסמך ושחט שפיר הא ליתנהו לנשים בשחיטה דוסמך הא לחיובא כתי' ולחיובא הא נתמעטו נשים ואולם זה י"ל דאחרי דהיקישא מורה דשחיטה כשיר' בזרים א"כ הא בטל לי' הוראת וי"ו מוסיף כו' המורה על הצרכת כהונה בשחיטה וכיון דלא דרשי' וי"ו מוסיף ממילא דשחיטה כשיר' גם בנשים דמהיכי תיתי למיעטינהו וא"ל דמהאי היקישא גופי' דוסמך ושחט למיעטינהו הואיל וליתנהו בסמיכה דז"א די"ל דהיקישא אתי רק לריבוי שוחטין ולהכשיר זרים לשחיטה אבל לא למעוטי שוחטין לומר דאשה דאינה סומכת אינה שוחטת והכי דייק וסמך ושחט לומר דכל הסומך ג"כ שוחט אבל לא אתי לומר דמי שאינו סומך אינו שוחט וע' כזה בתוס' קידושין ג' א' ד"ה ואשה בסה"ד דריבוי קניינים גמרי' מהיקישא ולא מיעוט קניינים ע"ש וראיתי לקצת אחרונים שדנו לומר מהך דכאן דאף דשחיטה בזר כשיר' מ"מ אין דוחה שבת במקדש והביאו ראי' ג"כ מרש"י יבמות ל"ג ב' ד"ה שחיטה בזר כשיר' ע"ש ואינה ראי' דרש"י עיקרא דמילתא נקט דאין כאן זרות וממילא דגם משום שבת ליתא ואולם נלענ"ד ראי' מתשובת הרא"ש כלל פ"ב אות א' דכ' ומתני' קאמרה ילדה תאכל בתרומה ואם הוא זכר מקריב ע"ג המזבח ושוחט ומבעיא בשבת כו' ע"ש וא"כ מבואר מתיבת ושוחט דכ' דאם הוא זר אסור לו לשחוט בשבת ואולם בשו"ת ח"צ סי' מ"ד עמד באמת על תיבת "ושוחט" שבשו"ת הרא"ש הנ"ל ע"ש:

ומיתתה בחנק. נ"ב יש לעיין מתמר דנידונה לשריפה מפאת היותה בתו של שם ואף דניטלה הכהונה מזרעו מ"מ כיון דהוא הי' כהן נידונה בתו לשריפה ע' חזקוני עה"ת בראשית פרשה ל"ח פסוק כ"ד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף