גליוני הש"ס/מגילה/יח/ב
גליוני הש"ס מגילה יח ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א חידושי הר"ן פני יהושע טורי אבן מהר"צ חיות רש"ש |
דשמואל הוא דחייש ליחידאה כו'. נ"ב עיין חידושי רמב"ן שבת קט"ז ב' ד"ה ר' אשי אמר לעולם כדאמרי' מעיקרא ושמואל דאמר כר' נחמי' ע"ש מש"ש ואי נמי הוא לא הנהיגן דאיהו כר' נחמי' ס"ל אפשר דאינהו לא צייתי ליה למיעבד כיחידאה כדאמרי' בעלמא משום דס"ל כשמואל (צ"ל לשמואל) הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו ובהא אפי' מחביריו עכ"ל וכוונתו לגמ' פסחים כ"ז א' וחידוש שלא הביא ז"ל גמ' דכאן דמבואר זה יותר בביאור דשמואל חייש ליחידאה ואולם ביבמות פ"ג א' מבואר דכי מיתעקרא מתני' לא חייש ובהך דשבת שם פלוגתא דר' נחמי' הוא ג"כ נגד המשנה ואמנם מהך דיבמות בלא"ה ק' על הרמב"ן שהביא מהא דס"ל לשמואל לזימנין הלכה כרבי אפי' מחבריו והרי לא מצינו לו שיסבור כרבי דבריתא נגד משנה ובהך דיבמות הרי מבואר דלא חייש ליחידאה כי מיתעקרא מתני' וא"כ לא ה"ל למיחש גם לר' נחמי' דבריתא נגד המשנה:
וקרי לה כו' וכתב לה. נ"ב בשאילת יעב"ץ ח"ב סי' ק"מ דקדק מכאן דכתיבה לאו כדיבור דמי מדבעי' גם קרי לה ושוב מצאתי שכבר קדמו בראי' זו בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' אלף ל"א ועש"ה כל התשובה והנה האחרונים האריכו בעניין שבועה בכתב ומצאתי בשו"ת הר"י מגא"ש סי' קכ"ו וז"ל תשובה אם כתב בכתב ידו שבועה ונתן לו כתב ידו חייב הוא לקיים מה שנשבע ואפי' שלא הוציא שם שבועה מפיו ואם לא קיים דינו מסור לשמים אבל אין לחייבו דבר בדיני אדם הואיל ולא הוציא שם שבועה מפיו עכ"ל ע"ש ולא ראיתי עדיין מובא תשובת הר"י מגא"ש הנ"ל וגם מצאתי בשו"ת חכם צבי הנוספות בסוף הספר סי' א' אות י"ב דכ' וזה ברור ופשוט כביעתא בכותחא דבין נדר ובין שבועה צריך לבטא בשפתים ואם לא בוטה אף שכתב בשטר באלה ובשבועה אין בו ממש ואף שאין זה צריך ראי' שהרי כל התלמוד וכל הפוסקים מלאים מזה עוד ביארו רבינו הגדול רבי אליהו מזרחי בראשונים סי' קע"ב ע"ב עכ"ל ואין בידי שו"ת המזרחי ואולם דברי הח"צ עצמם דרב גוברי' מאוד והי' הדבר פשוט בעיניו כ"כ ג"כ מילתא רבתי הוא ובכללים שלי הארכתי ג"כ מאוד בזה וכעת נ' עוד ראי' דכתיבה אינה כדיבור מגמ' יומא מ' ב' ומה במקום שלא קידש הגורל כו' וברש"י שאם כתבן על ב' גורלות על אחד חטאת ועל אחד עולה ונתנן על הקינין אין נקבעות בכך ע"ש ואילו הי' כתיבה כדיבור הי' ראוי שכמו שכשאוחזו בידו או מונח לפניו ואומר עליו בפיו זה חטאת נקבע בכך כך ראוי שיוקבע ע"י שכותב חטאת על דבר ומניחו עליו ודו"ק:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |