בנין ציון/ב/קסו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בנין ציון TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png קסו

סימן קסו

ב"ה אלטאנא יום ו' כ"א מרחשוון תרט"ז לפ"ק

לחתני הרה"ג וכו' מו"ה משלם זלמן הכהן נ"י אב"ד דק"ק מאאסטריכט יע"א.

כתבת לי – בסוגיא דמנחות (דף כ"ז) ק"ל אמה דמקשה בגמרא שם היכל מיחייב מבית לפרוכת מיבעי הרי בפשטות יקשה דאין מזהירין מה"ד אכן רש"י מבאר זה שם בד"ה מיבעי וז"ל דלא נכנס שם אלא דרך היכל ומשעת ביאת היכל קם ליה במלקות עכ"ל וא"כ שפיר פריך ל"ל מבית לפרוכת ללקות עלי' דכבר חייב מלקות משעת ביאת היכל וזה פשוט אבל ק"ל הא משכחת דאינו חייב אביאת היכל דהא בכל יום נכנס הכהן להיכל להקטיר קטרת ולהיטיב הנרות בבקר ובערב וא"כ הרי אינו חייב אביאת היכל דהא נכנס לצורך עבודה ועל זה צריך קרא דמבית לפרוכת דאם נכנס אז משם לקדשי קדשים דחייב מלקות דמק"ו מהיכל ליכא למילף דאין מזהירין מ"ה ואין לומר הרי צריך לצאת אח"כ מקדשי קדשים דרך היכל וא"כ אכתי הוי ביאה להיכל בחנם וחייב משום היכל דז"א חדא דאפשר זה לא הוי דרך ביאה כיון דלא הוי כדרכו מבחוץ לפנים אלא מבפנים לחוץ ועוד דהא בלא"ה קשה אמה שכתב רש"י דכבר חייב משעת כניסה להיכל הרי משכחת דנכנס דרך משופש לקדשי קדשים אך זה לק"מ דהא דרך משופש פטור עליו מדכתיב פני הכפרת אבל לפ"ז נסתר תירוצינו דחייב משעה שיצא מק"ק להיכל דהרי משכחת דיצא דרך משופש מקדשי קדשים ולא יצא דרך היכל כלל וא"כ לא חייב רק על כניסה לק"ק דביאת היכל היתה לצורך עבודה כנ"ל ושפיר איצטריך לכתוב מבית לפרוכת דחייב מלקות דאין מזהירין מן הדין וצ"ע עכ"ל:

תשובה

ביישוב קושיא הנ"ל י"ל לענ"ד ע"פ מש"כ הפני יהושע בביצה (דף ז') שהקשה שם אמה דקאמר א"כ לכתוב רחמנא חמץ ולא בעי שאור ואנא אמינא מה חמץ שאין חמוצו קשה וכו' שהרי אין מזהירין מן הדין ותירץ וז"ל והנראה בזה דהכא לאו מטעמא דק"ו איירי אלא משום דשאור גופא בכלל חמץ הוא דאטו משום דחמוצו קשה לאו בכלל חמץ הוא ומש"ה הוצרך לומר דס"ד דשאור שאינו ראוי לאכילה לא הוי בכלל סתם חמץ ולפ"ז יהי' מהכרח לומר דהא דקאמר ואי כתב שאור אגב גררא נקטי' אלא דמלשון הגמרא ולרש"י לא משמע כן וצ"ע עכ"ל ולפ"ז גם הכא יש לפרש כן דמה דקאמר לכתוב רחמנא אל הקדש ולא בעי מבית לפרכת ואנא אמינא היכל מיחייב מבית לפרכת מיבעי דלא מטעם ק"ו בעי למילף אלא משום דמבית לפרוכת ג"כ בכלל אל הקדש הוא דאטו משום דקדוש יותר מהיכל מגרע גרע ועדיף הכא לפרש כן דבזה אין סתירה מסוגיא כמו בביצה ממה דהעיר הפ"י שם אלא דאין זה מספיק עכ"פ גם הכא לפי' רש"י דמפרש דמטעם דמשעת ביאת היכל כבר חייב פריך ולא משום דהוא בכלל וא"כ אכתי הקושיא לרש"י במקומה עומדת דצריך קרא לנכנס בהיתר. ולכן הי' נלענ"ד ליישב קושית חתני נ"י דהנה נסתפקתי במי שנכנס להיכל לצורך עבודה ולאחר שגמר עבודתו שוב הלך בו אם חייב אלא משום ולא יבא אל הקדש או לא אי נימא כיון דעכ"פ הלך שלא לצורך בהיכל א"כ חייב או נימא דהחיוב אינו אלא אם תחלת ביאתו באיסור ושלא לצורך אבל משנכנס בהיתר שוב אין כאן חיוב ולפי"ז י"ל דמכח קושיא הנ"ל נתפשט ספק זה דגם על הליכה בלא כניסה חייב ולכן שפיר פריך מבית לפרוכת מיבעי שהרי השלחן ומזבח הקטרת והמנורה שאליהן הי' מגיע הכהן לצורך עבודה לא היו סמוך לק"ק ממש אלא באמצע ההיכל דאין קפידא רק שיהיו משליש ההיכל ולפנים כדאמרינן בתוספתא וכמו שפסק הרמב"ם ה' בית הבחירה (פ"ג) וא"כ גם אם נכנס לצורך עבודה אי אפשר להגיע לקדש הקדשים אלא שיכנוס משלחן ומזבח ומנורה לפנים וזה שלא לצורך עבודה ולכן אכיון מקשה שפיר דל"צ קרא דמבית לפרוכת שאי אפשר לבא לגר עד שעבר על ולא יבא אל הקדש שוב ראיתי במשנה למלך ה' ביאת מקדש (פ"ג ה' י"ט) שמסופק בכהן שנכנס לצורך עבודה להיכל ושהה שם יותר אם חייב ופשט שם שפטור וז"ל וגדולה מזו נ"ל דאפילו נכנס לעבוד ולא עבד ושהה שם פטור כיון דהכניסה היתה אדעתא דעבודה וראיה לזה וכו' מ"מ האמת יורה דרכו דבביאה ריקנית כל שלא נתחייב בשעת ביאה תו לא מחייב ומש"ה אם נכנס דרך גגין אפילו שהה שם פטור עכ"ל והנה על פי דבריו דהכל תלוי בביאה יהי' פטור גם על ההליכה בתוך ההיכל כל שנכנס בהיתר ולא ידעתי למה הזכיר המ"ל דוקא בשהה ולא בכה"ג שהלך משם והלאה לפנים שלא לצורך עבודה ומכ"מ לענ"ד ראי' מכח קושיא הנ"ל דבכה"ג עכ"פ חייב ולכן פריך שפיר מבית לפרכת מיבעי וא"ש פי' רש"י דק"ק בכלל היכל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף