אלשיך/איוב/טז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png איוב TriangleArrow-Left.png טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אעריכה

ויען כו' :

בעריכה

שמעתי כאלה רבות כו'. אמר אינכם לא כמווכחים ולא כמנחמים לא כמווכחים כי הלא אין דרכם לומר פעמים רבות טענה אחת כי בראות שאין שכנגדו מקבלה אומר אחרת אך אתם לא כן תעשו כי הלא שמעתי כאלה רבות והוא אומרו אליו כי לא צדיק הוא ויסרנו יה בעונו כי מה יצדק אנוש עם אל וגם לא כמנחמים כי הלא מנחמי עמל כלכם שאינכם מנחמים אותי כי מה זו נחמה אלי לאמר שחוטא אני וראויה צרתי אלי אחר שצדיק אני בעיני אינכם מנחמים אותי כי אם את העמל והצרה שעלי כאלו תנחמו אותו ותאמרו לעמלי כי במקום נאות וראוי אליו הוא יושב ורשע אני ונאמן לשולחו:

געריכה

וחזר על הראשונה ואמר הקץ לדברי רוח היחסר לכם כוענות רוח כיוצא כאלה מאופן אחר ולא יהיו כולם כאלה רבות מאופן אחד כי לו היו דברי דעת החרשתי כי על כן לא תשנו כי לא תמצאו טובות כאלה אך אחר שדבריכם דברי רוח מה לכם יהיו אלו מזולתם האם יש להם קץ ולא תמצאו יותר או שמא תאמרו שע"כ תשובו אל האמור למען החזיק והמריץ אותם בל יראה שנדחו על יד תשובתך עליהם אין זה כלום כי מה ימריצך כי תענה כי אינך מתחזק יותר ע"י מה שתשוב ותענה בלי חדוש ענין רק מענה:

דעריכה

ועל השנית שאמר עליה מנחמי עמל אמר גם אנכי כו' לומר האם תחשבו לומר שכן דרך מנחמים ואלו הייתם אתם בצרתי ואנכי מנחמכם הייתי גם כן אומר לכם כי קודשא בריך הוא לא עביד דינא בלא דינא ומה אנוש כי יזכה לא כן הוא וזה אמר כמתמיה גם אנכי התחשבו שככם אדברה לא כן הוא כי לו יש נפשכם תחת נפשי שתהיה טהורה בלי עון כנפשי כמוני היום אין צריך לומר שלא הייתי סותר מאמרכם באמרכם שתדוכאו חנם כי אם אחבירה עליכם במלים שאחבר מלים וטענות עם תלונתכם ואניעה עליכם במו ראשי כמילל על צרתכם שבכל צרתכם לי צר או לו יש נפשכם אפילו הייתי יודע שהייתם מתיסרים לכפרת נפשי כד"א ואתן אדם תחתיך שהיתה בפשכם תחת נפשי הייתי מצטער ואחבירה עליכם כמדובר:

העריכה

ואל תאמרו אולי הייתי עושה כן לפנים להחזיק אתכם בפה ולא כן לבי זה אינו ממדתי וזה אמר אאמיצכם כמו פי כלומר דעו אפוא טוב עבעי כי אם הייתי בא להחניף בדברי פי לא היו שפתי עוצרים כח לדבר תונף והייתי מתאלם כי לא נסיתי באלה ורע עלי המעשה וזה אמר אאמיצכם במו פי שאם הייתי חפץ להאמיצכם במו פי ולא מלבי הנה ניד שפתי היה נעדר ממני מלדברו:

ועריכה

ושמא תאמרו כי למה אחשוך והלא מותר לשנות מפני השלום בין איש לרעהו ומה גם להשקיט כאב צרתכם על לא חמס אינה טענה כי יותר קרוב אני אל עצמי כי אם אדברה לא יחשך כאבי ממני איך אחטא בחונף כי יכאיב לי עשות חונף ולא להסיר כאבם אכאיב את עצמי ואל תאמרו שאם אחדלה שניד שפתי חשוך הלא יכאב לכם בסיבתי שלא אאמיץ אתכם כמו פי אינו דומה כי זה יהיה בשב ואל תעעה כי מכאבכם מה מני יהלוך אליכם כי הלא מזולתי בא לכם ובהעדר ניד שפתי איני רק נמנע מהשקיט כאב ואם אדברה אני מכאיב בקום עשה את עצמי:

זעריכה

אך עתה כו'. חזר אל ענינו שאמר שמעתי כאלה רבות כי הצד השוה שבג' רעי הוא כי תיסרני רעתי אך הנה עתה אשר קדמך הוא צופר הלאני כי שלש הענין אחר הב' הקודמים ויאמר כי ישה לך אלוה מעונך והנה אתה אליפז הדובר כי הוספת ולא עלי בלבד הרעשת כי אם גם השימות כל עדתי בשמעם והוא כי הפליג לומר איש שותה כמים עולה:

(ה) ואעידה לי עדים אחד כי ותקמטני שעל דבריך קפצה בי זקנה ונעשו בפני קמטים שהוא סימן הזקנה וזה לעד אחד היה וזהו לעד היה ויקם בי כחשי שהוא שנעשה כחוש ובפני יענה ויהיה לעד שני והרי כאן שנים:

טעריכה

אפו טרף כו'. התחיל בדברי שאגתו לאמר כי שלא ברחמים התנהג הוא ית' עמו והוא כי הנה אפו הוא השטן המתיחס אל האף טרף בארבעה שפטים על יד שבא ואש אלהים וכשדים ורוח מעבר המדבר ויפול על הנערים ולא נחה דעתו ועדיין וישטמני לנגוע גם בעצמי כי על כן בבא ב"ד העליון ויבאו בני האלהים להימין ולהשמאיל להתיצב על ה' בא גם השטן בתוכם להוציא משטימתו אל הפועל ואז חרק עלי כלומר בשבילי בשניו אל השטן באמרו ותסיתני בו לבלעו חנם אז צרי הוא השטן שהחל להצר לי ילטוש עיניו לי כלומר לעצמי שאם הוכיתי לא היה רק במה שחוץ ממני כי עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו:

יעריכה

וכל בני האלהים שהיו שם להתיצב על ה' פערו שלי בפיהם לומר כי הנה כבר בחרפה הכו לחיי בארבעה שפטים הראשונים ומה לעשות עוד לי ולא הוצרך ליענות לדון על פי הרוב כי אם יחד עלי יתמלאון בטענה זו:

יאעריכה

והנה כשכל הב"ד פותחין יחד לחובה פטור הנדון אך בהיות ההפך שפותחין כולם לזכות מזכין אותו ופה היה בהפך כי כלם פערו עלי בפיהם לזכות כאמור וזאת תלונתי כי לא החשיבם ותחת פטור אותי הסגירני אל אל עויל כאמרו הנו בידך וזהו יסגירני אל אל עויל הוא השטן ואח"כ על ידי רשעים ירטני:

יבעריכה

ופירש מה שאמרתי יסגירני אל אל עויל הוא כי שלו הייתי ופתאום ויפרפרני פירורין כל אבר נתפרק מחבירו ואחרי כן כל אבר מניה וביה פצץ ושבר שברים ושמא תאמר הלא המפרקת בלבד אם היה נשבר הייתי מת מיד לזה אמר ראה מה עשה בי לבל ישבר המפרקת אחז בידו בערפי שישאר שלם מה שתחת ידו ויפצפצני את כל יתר האברים כי נער כל הגוף בחמת כחו ומה שאמרתי ועל ידי רשעים ירטני הוא כי ויקימני לו השטן למטרה:

יגעריכה

שכל בני חילו יורו בי חצים ומות בכל אבר ואבר וזהו יסובו עלי רביו בעלי חצים כל אחד ירה בי חץ והוא מאמרו למעלה כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שותה רוחי והוא כי כל אבעבועות השחין היה בעיניו כעקיצת חץ בעלת חמת ארס שחמתם שותה רוחי ואמר עתה כי בעלי חצים של שטן הם שירה כל אחד חצו ופירש מה שאמר ויקימני לו לשון קימה ולא ויציבני לו למטרה והוא כי לא הניח יורו חצים במקום ממית כדרך המורים אל המטרה שמתקלקל ונהרס וחוזרים לתקן כ"א ויקימני שהיה בדרך תהיה לי קימה תמיד והוא כי יפלח כליותי ולא יחמול שהוא מקום שאין נקב החץ ממית בו כמפורש בשחיטת חולין שעל כן ניקבה הכוליא כשר ומי יתן ישפוך לארץ מררתי שאמות בדבר ואז ינוח לי וז"א יפלח כו' ישפוך כו':

(יב) או שעור הענין מה שאמרתי יסגירני אל אל עויל הוא כי שלו הייתי כו' ושמא תאמר היתכן יניח הוא יתברך את כל ב"ד ש"מ שיחד יתחברו לזכותך ויסגירך אל עויל של תתמה כי הלא ויקימני לו לעויל הוא יתברך למטרה שתחת אשר רצה להשטין על ישראל עמו ולהכותם ירה חציו עלי:

(יג) ומה שאמרתי ועל ידי רשעים ירטני הוא כי יסובו עלי רביו בעלי חצים סיעתו של שכון ויפלח כו' כמדובר בקודם:

ידעריכה

והנה אחר כך יפרצני פרצות בגופי ואינו עושה פרצה על גבי פרצה כי אם פרץ על פני פרץ שהוא לפני הפרץ על פניו בסמוך ולא עליו ומי יתן ולא היה מדקדק על זה כי אם ירוץ עלי שגבור בלי דקדוק מקום הפרצה על יד דריסתו בריצתו שהיתה דריסה באה על פרצה קודמת ואמות בה וינוח לי:

או יאמר יפרצני כו' לומר כי אחר שפררו ופצפצו ויסובו עליו רביו בשחין רע גם מחדש בכל יום תמיד דכדוך שמרגיש כאילו גבור רץ בחמת כחו על גופו כאמרו ירוץ עלי כגבור והקדים ואמר יפרצני כו' לתת טעם למה הקדים כל השברון הקודם והיה מספיק מה שירוץ עליו כגבור ואמר יפרצני כו' והוא כי דרך הגבור עריץ שאם ירוץ על גוף איש שכל אשר ידרוך בריצתו כן ישבר כל עצמות אשר תדרוך כף רגלו עליהם ויסתכן האיש ההוא אך אם האיש ההוא כבר כל גופו מדוכדך ואחז כל בשרו רפיון על יד הדכדוך ההוא באשר ידלג עליו איש גבור לא ישבר בעצם לרפיון הנדרך כי לפי חוזק עצמותיו יהיה השבור שהוא פגיעת קשה בקשה כן יאמר איוב הנה תחלה יפרצני פרץ השחין על פני פרץ הפרור ופצפוץ ועל כן כאשר ירוץ עלי הוא כגבור כלומר בלתי ממית וזהו כגבור בכ"ף הדמיון שהוא כי מצא את גופי כלו רפה. או שעור הענין שמא תאמרו איך לא יצאה נפשך בכל הרעות האלה לזה אמר כי עשה השטן בערמה כי יפרצני כו' ואח"כ ירוץ כו' שהוא המצאת צרה גדולה באופן בלתי ממית:

טועריכה

שכן תפרתי כו'. אם תאמרו נא כי היתכן שנעשו השפטים האלה בגופך על לא חמס אין זה כי אם שברוב עשרך היה לך אהבה בתענוגים לענג את בשרך וע"כ נהפך ענוגך לשחין רע בעורך ובבשרך או זחה דעתך עליך במעלתך הגדולה ותלבש לבושו ית' והוא כעובד ע"ז ועל כן השפילוך עד ארץ או ברוב שמחתך ברוב טובך רמו עיניך להביט ולזון עיניך מן הערוה ועל כל אלה לקית בגופך ותתעצב תחת שמחתך ועל אבדן ממונך אפשר לא כטהרת מעושק ידיך ועל אבדן בניך ויפלו חללים אולי היית עשוק בדם נפש ומדה כנגד מדה היו אלה לך על כן כנגד חששת הדברים האלה אמר על הא' שק תפרתי כו' לומר הנה בימי הצלחתי לא נתתי לענג את בשרי כי אדרבה שק תפרתי עלי גלדי ודקדק שני דברים א' שלא היה רחב עליו כי אם תפור על עצמו שהיה מצומצם על גופו שהוא דוחק ועוקץ ומצער יותר מדאי וז"א תפרתי ולא אמר לבשתי ב' שלא עשה דרך יוהרא רק על גלדו בלתי נראה ועל השנית אמר ועוללתי בעפר קרני הוא הראש ליכנע לישמר מגסות הרוח ועל פי דרכו רמז באמרו עפר ולא אמר אפר לבל ישאר שם מה בהסיר אותו ויוכר בהיותו במקום רואים מה שאין כן בעפר שלא יראה כיוהרא שמתנהג בשפלות:

טזעריכה

ועל הג' אמר פני חמרמרו וכו' לומר ראו נא כמה התנכלתי נגד יצרי בל יחטיאני לתור אחרי עיני לראות שוא כי כל כך הכנעתי עיני על ידי התמדת דמעה עד שפני חמרמרו על לחיי מני בכי ועל ידי כן הייתי מתדמה כאלו על עפעפי היה צלמות גיהנם לבל ינשאו לראות בבנות הארץ מאשר הכנעתי אותם בבכי:

יזעריכה

ועל הרביעית אמר על לא חמס בכפי כו' לומר על היות כי אין חמס בכפי הי' לי אבדן נכסי והראיה כי הנה היתה תפלתי זכה לפניו ית' והוא שהיה מפורסם היות תפלתו מקובלת ואין זה רק מהיותה זכה שלא היה חמס בכפי המטנף ומפסיד התפלה כנודע:

יחעריכה

ועל החמישית אמר ארץ אל תכסי דמי כלומר שוכני ארץ אל תכסו מלהעיד ולא תמנעו לבל אתבייש כי הלא יגדל זכותכם לפניו יתברך כי על יד ערותכם אל יהי מקום לזעקתי זאת שאני זועק על קוני וצדקה תחשב לכם כי אודה ואשתוק ולא יחולל שם שמים חלילה:

יטעריכה

ומה שאמרתי שיעידו בארץ והלא תענו הלא הוא יתברך ענה בך כי הלא לא על חנם חפץ דכאך נהפוך הוא כי מה שאני מבקש הוא פה כי בשמים הנה עדי הוא יתברך שהוא העד כי צדיק אני כאשר אמרתי והוא כי העיד הוא יתברך ואמר כי אין כמוהו בארץ איש תם כו' והנה גם עתה קיים הוא יתברך לעד כאשר בהעידו טרם אלקה ואמר הנה בשמים עדי ושמא תאמרו כי בעיני עתה חזרה שכינה ועלתה אל רקיעים עליונים הנה גם שם ושהדי במרומים:

או יאמר הנה יש אדם שנפשו שפלה ונדון דינו בעולם המלאכים ויש שלמעלה במרומים בעולם שלמעלה מהך אשר אמר אם ידון דיני בשמים הם הקרובים הנה גם שם עדי הוא ואם למעלה במרומים כי נפשי גבוה גבוה הנה גם שם ושהדי במרומים ועל כן אמר שהדי בלשון ארמי לרמוז כי לא על עולם העשיה ידבר שאמרו חז"ל שיש שם מלאכים שהם בלתי מבינים בלשון ארמית רק בעולם שמשמש בו לשון זה בעצם. או יאמר אם תאמרו הן אמת שבזמן ההצלחה כשר היית אך עתה בין עדותו יתברך למכותך חטאת או תהית על הראשונות ומיד לקית כי על כן העיד על צדקך ואחר כך הלקה אותך לא כן הוא כי הנה עתה כמאז הנה בשמים עדי כו':

כעריכה

ושמא תאמרו הלא מבלעדי יתברך היו לך עדים רבים הם שרפי קדש אשר בראת במעשיך הטובים שהן הם מליצים בעדך כמאמר התנא העושה מצוה א' קונה לו פרקליט אחד והן הם עדיך שלא חטאת הנה מליצי רעי כלומר המליצים בעדי יש פתחון לומר שהם רעי כי אני עשיתים ונוגעים בעדות לכן אל אלוה דלפה עיני יהיה לי הוא יתברך לעד:

כאעריכה

ויוכח לגבר וכו'. אמר הנה אשר לא טוב עשיתי עד כה שהתחלתי לווכח עמכם הלא מהראוי לא כן הוא רק שראשונה ויוכח לגבר עם אלוה ואחר הויכוח עמו יתברך אז ובן אדם לרעהו ובכן התחיל לווכח עמו יתברך ואמר כי שנות כו' כאשר יבא בס"ד ועל דרך זה יתכן ימשך לזה גם פ' הקודם מליצי כו' והוא כי רצה להניחם ולווכח עמו יתברך והיה נראה מיעוט דרך ארץ כאילו חושבם לאויבים או לנעדרים על כן אמר להם לא לאויבים אחשיבכם אלא כאלו אתם מליצי כן אהבתי אתכם ותאהבוני ולא לאויבים וגם לא לנעדרים כי אם רעי אנשים כערכי אך אל אלוה דלפה עיני לווכח עמו וגם כן ראוי כי תחלה ויוכח לגבר כו' ואחר כך ובן אדם לרעהו כמדובר:

כבעריכה

כי שנות מספר כו'. לבא אל הענין ר' אלעזר בן פדת שהקיז דם ונתעלף ואמר לפניו יתברך שצר לו מאד על צרת עניותו ואמר לו הוא יתברך אי בעית אחריב ליה לעלמא דילמא אתית במזל עושר והשיב ואמר לו יתברך אם רבים ימיו שעברו או העתידים לבא ואמר לו יתברך כי מעט המה הנותרים אמר אם כן לא תחריב לעלמא. והנה חורבן העולם אפשר כפשוטו או כי על סילוק עצמו לשוב בגלגול אמר ועל כן אמר שטוב לו לסבול יסורין קשים וירויח שלא יצטרך לשוב ולהתגלגל אחר שרוב שניו עברו. והנה ויכוח זה יתכן אמר איוב לפניו יתברך הנה קשים עלי הרבה אלה ואינך מסלקם מעלי ואם הענין לתועלתי כי שנות מספר הם אשר יאתיו כי מעט הם השנים העתידים לבא ועל כן איני מת לשוב בגלגול או אינך מחריב עלמא שטוב לי לקבל יסורין במעט שנים הנותרות וארויח כי אורח לא. אשוב בגלגול אהלוך כי לא אצטרך לשוב כי יתוקן הכל כעת:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.