אור שמח/שגגות/ז

אור שמח ‏ שגגות ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

י

קצר כחצי גרוגרות בשגגת שבת וזדון מלאכות וחזר וקצר כחצי גרוגרות בזדון שבת ושגגת מלאכות הרי אלו מצטרפין כו'.

הכס"מ כתב מ"כ בס"א כתב הראב"ד אנו אין לנו אלא לחטאות ולא מצטרפי כו', ונראה דט"ס וצ"ל חלוקין לחטאות ולא מצטרפי וכוונתו דפסק כר' זירא, אולם רבינו פסק כאביי ורבא דקצירה גוררת קצירה ואין חלוקין לחטאות ושוב מצטרפין דהא הגמרא מפלפל אם חלוקין לחטאות ולא מצטרפי דאפשר דאפילו כן מצטרפי אבל כיון דאמרת דאינן חלוקין לחטאות א"כ כש"כ דלא מצטרפי, וצ"ע הא אמרינן בירושלמי שבת פ"ק ה"א דרבי יוסי דפוטר בהוציא וחזר והוציא לשני רשויות דפטור בכ"ז רשויות אינן מחלקין לחטאות כמו אכל חצי זית ובתוך כדי אכילת פרס חצי זית חייב ולאחר כדי אכילת פרס אינו מצטרף ובכ"ז אין פרסים מחלקין לחטאת, וכן ארג שני חוטין חייב וארג חוט בבגד אחד וארג חוט שני בבגד אחר לא מצטרפין ואם ארג שני חוטין בכל בגד אין מחלקין לחטאות, א"כ מנ"ל לרבינו דלאביי ורבא אם קצר כחצי גרוגרות וחצי אחר בשגגות נפרדות דמצטרפין דילמא הוי כפרסים או כרשויות לר"י. אך דא בדותא, דתמן הפטור הוא לגמרי מצד דאין כאן חשיבות מלאכה ופטור הן ממיתה במזיד הן מחטאת בשוגג לכן כי עשה כשיעור בכל אחד אינן מתחלקות לחטאות דהוי כאכל כמה זתים במשך זמן יותר מכא"פ דכ"ז שלא נודע לו שחטא מתכפר עליהן בקרבן אחד, אבל כאן דהפטור אינו רק מצד חילוק השגגות דהוי כל אחת שגגה בפני עצמה תו הוי טפי חילוק לחטאות חלוקין מלפוטרו לגמרי בחצאי זתים ולהכי מייתי הגמרא מהך דתמחויין מחלקין דאינו רק לחייבו חטאת דבמזיד ודאי לא מחלקין לפוטרו ממלקות או מכרת דחלב וכיו"ב או לחייבו בהן בהתראה חדא באכילתו שני זתים חלב בבת אחת מתמחויין חלוקין שני חיובי מלקיות, רק דחשיבות התמחויין מצד עצמו מחלק ודוק:

אבל דא צ"ע טובא בכריתות (דף ט"ז) אמר רב חסדא מנא אמינא לה כו' ומודה ר"ג שאם כתב אות אחת בשבת ואות אחת בשבת אחרת פטור כו' אלא לרבא דאמר כו' דשבתות כגוף אחד הן כו' ואלא הא דתניא פטור במאי מוקמת לה. ולפ"ז קשה דכאן החלוקה דשבתות בזדון שבת הוא אף במזיד דאם גופין מחולקין הן הוי כבא על ה' נדות ואם גוף אחד הן הוי הך חלוקה דשבתות כמו חלוקה דרשויות לר"י דכל שבת הוי כבגד אחרינא או כרשות חלוק או כדי אכילת פרס אחר, דאם עשה חצי מלאכה בכל חדא בפ"ע פטור, אבל אם עשה מלאכה שלימה בכל חדא מצטרפות, כן בשבתות לרבה ומנא ליה לאחוז בשני הקצוות או דהוי כגופין מחולקין או דהוי כבגד אחד ורשות אחד. ואשכחן בירושלמי פרק כלל גדול ר"י בעי קומי ר"ז קצר חצי גרוגרות בשבת זו בזדון שבת ושגגת מלאכות וחצי גרוגרות בשבת זו בזדון שבת ושגגת מלאכות [כצ"ל] מהו שיצטרפו, אפשר לומר שבתות מחלקות שבתות מצטרפות, פירוש בתמיה, הרי תמחויין חולקין ותמחויין מצטרפין א"ל איני יודע טעם תמחוי [וזהו אותו פלפול דבגמרא דילן דשבת (דף ע"א) זהו מייתי הירושלמי על שבתות עצמן] ולא מתניתא היא כתב אות אחת בשבת זו ואות אחת בשבת אחרת כו' ור"י פוטר אר"ע קומי ר"מ תפתר בזדון א"ל ולא כש"כ היא מה אם הזדון שאינו מחלק אינו מצטרף שגגה שהיא חולקת לא כש"כ שלא תצטרף, אמר ר' חנניה לא אמר כן אלא קצר חצי גרוגרת בשגגת שבת וזדון מלאכה וחצי גרוגרות בהעלם אחד בזדון שבת ושגגת מלאכה מהו שיצטרפו, וזהו כפי מה דמייתי בתלמודין פלפולא דידהו, והנה אם נאמר דבזדון שבתות אינן מצטרפות וכדאיתא במכילתא ומייתי לה הירושלמי לעיל כל העושה בו מלאכה יומת בו לא העושה בו ובחבירו דאם עשה מלאכה אחת בשני שבתות אין מצטרפין לחייבו מיתה וזה לכו"ע, א"כ ודאי תמוה טובא איך סבר רבה בכריתות דמצטרפין בשוגג לחייבו חטאת וצ"ע:

ובלא זה יש להתבונן דבמזיד ודאי אם נימא דגופין מחולקין פטור מכרת דהא הוי כאילו עשה חצי מלאכה לבד, ואיך נאמר דידיעה שבנתיים לא הוי ידיעה לחלק, ואם נאמר כן דאם כתב אות אחת בשבת זה וכתב אות אחרת בשבת אחרת בשגגת שבת חייב חטאת דידיעה שבנתיים לא מחלקת, א"כ מצאנו דבר שאין זדונו כרת ושגגתו חטאת, אולם זה לא מצאנו מי שסובר כן [זולת לרב חסדא בכריתות (דף ט"ז) דטרם שפשט ר"א לרע"ק הוה ס"ד כן עיי"ש] אבל קשה דבכריתות מוקי לר' גמליאל דאין ידיעה לחצי שיעור דמחייב בעשה מלאכה אחת בשני שבתות בשגגת שבת וזדון מלאכות ואיהו סובר דגופין מחולקין א"כ בזדון אינו מצטרף שבתות חלוקות לחייבו כרת, ומצאנו דבר שאין זדונו כרת ושגגתו חטאת אם לא דבזדון מצטרפים אף אם נימא דהן גופין מחולקין, והך דמכילתא כוונתו בשבת ויוהכ"פ, אולם הך דבעי שיהא זדונו כרת היינו דוקא הדבר יהא בו חיוב כרת הא לא מצד שחסר איזה פרט, ובכ"ז בעי עיונא ואכמ"ל:

והנה הלח"מ דייק מדברי רבינו דהא דשבתות כגופין מחולקין דמי וכן הא דידיעה שבנתיים הוי ידיעה לחלק הוא דוקא שעשה בכל שבת מלאכה אחרת אעפ"י שהסוג אחד כמו נטע בשבת הראשונה וזרע בשבת שניה והבריך בשלישית אבל בעושה מלאכה אחת בעצמותה אינו חייב רק אחת והרבה בקושיות ע"ש. ומה שהקשה מסתירת דבריו שכתב כל היודע עיקר שבת אבל שכח שהיום שבת אעפ"י שעשה מלאכות הרבה חייב חטאת על כל היום כו' וכן חטאת על כל שבת ושבת ששגג בו, משמע אעפ"י שעשה אותן מלאכות בכל שבת ושבת, לק"מ דאם עשה מלאכה אחת בשני שבתות אינו חייב רק אחת משום דכל מה שעשה פעולה אחת מכפר הקרבן על כולו, אבל בעשה כמה מלאכות תו כל שתייחס הקרבנות אל הבדל המלאכות שחרש וזרע מביא קרבן על חרישה של שבת ראשונה ומביא קרבן על זריעה של שבת שניה אע"ג דכבר נתכפר על זריעה של שבת ראשון בקרבן שהביא על הראשון על החרישה מ"מ זהו רק בגדר גרירה ודוק. ובאמת נראה הא דלא חייש רב חסדא להך דקא דייק רבה ממשנה דפרק כלל גדול דלא תני חייב על כל אב מלאכה של כל שבת ושבת, היינו דמחלק בין אם עשה אותה מלאכה בעצמותה כגון זרע בשבתות הרבה דאז אינו חייב רק אחת ולא אמרינן גופין מחולקין וכי אמרינן גופין מחולקין בזרע בשבת זו ונטע בשבת זו והבריך בשבת זו ומיושב שפיר סתירת המשניות, ותירוץ זה ראוי לאומרו למי שאמרו רבינו ז"ל. ומה דקאמר דבעי מיניה אם ולד מלאכות כמלאכות דמיין ולא קאמר דבעי מיניה שעשה המלאכות מעין מלאכה אחת כזריעה נטיעה והברכה בשבתות הרבה. נראה משום דתניא בכריתות (דף ט"ו) ר' אליעזר מחייב על ולדי מלאכות במקום אבות מלאכות, א"כ אף בשבת אחד מחולקין הן לר"א דחייב חטאת על כל חדא, לכן קאמר דבעי מינה אף ולדי מלאכות וז"פ ומסולק כל קושיות הלח"מ:

אך אם נימא כן צ"ב הא דמוכיח רב חסדא בין על גופין מחולקין בין על ימים שבנתיים מכתב אות אחת בשבת זו וחזר וכתב אות אחר בשבת אחרת אע"ג דמלאכה אחת הוא. ונראה דאתיא הך ברייתא כר"י דמשנתינו (בדף ק"ג) דדוקא שתי אותיות והן שני שמות הוא דחייב הא שם אחד לא וכי כותב בשבת זה ד' ובשבת זה נ' הוה כעושה זריעה ונטיעה. אך קשה דעל ימים שבנתיים הרי קא מדמה לבא על נדה וטבלה וחזר ובא עליה דימים שבנתיים מחלקין, ואפשר דדוקא בביאות דאי אפשר לערבן קאמר דימים שבנתיים מחלקין אבל במלאכות של שבת דאפשר לערבן אם לא הוי קצת הבדל כמו קצירה וקצירה לא מחלקין הימים ודוקא בקצירה ובצירה מחלקין וכמו דאמר רב יוסף (בדף ט"ו) אליבא דר"א בשבת אחד עיי"ש, ומתיישבין דברי רבינו ודוק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.