אור זרוע/כלאים/רנח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מתני' הזאב והכלב. כלב הכופרי והשועל העזים והצביים היעלים והרחלים הסוס והפרד הפרד והחמור. החמור והערוד אע"פ שהומין זה לזה כלאים זה בזה. פי' רבינו שמשון כלב כופרי קטן כעין שועל ומגדלין אותו בני הכפרים. יעלים מין חיה שדומה לרחל כדכתיב עת לדת יעלי סלע והוא אקו דמתרגמינן יעלא אבל יעל דפ' ראוהו ב"ד שופר של ר"ה של יעל פשוט ההיא פי' בערוך כשבה נקבה ולעולם הוא פשוט. ערוד חמור הבר ומין חיה היא כדתנן לקמן פ' כלאי הכרם ומצוי במדבר כדמוכח פ"ק דר"ה בשמעתא קמייתא ד"א ערוד שדומה לערוד שבמדבר כלו' כדכתי' פרא למוד מדבר והו' יהי' פרא אדם תרגום ירושלמי מידמי לערוד. ירושלמי הא כלב עם כלב כופרי אינם כלאים. מתני' דלא כר' מאיר דר' מאיר אמר כלאים אע"ג דר' מאיר אמר כלב מין בהמה מודה בכלב כופרי שהוא מין חיה הא כלב עם כלב כופרי ע"ד דר' מאיר כלאים. וקיי"ל כמתניתין דכלב עם כלב כופרי אינן כלאים ומתני' זוגות זוגות קתני וקשיא לי דאמאי לא קאמר נמי מתני' דלא כאיסי בן עקיבא דמדקתני הסוס והפרד מכלל דפרד גרידא לא הוה כלאים ומותר לרכוב עליו. מתני' דלא כאיסי דתניא בירושלמי פ' כלאי הכרם איסי בן עקיבא אומר אסור לישב ע"ג פרידה מקל וחומר מה אם בגדים שאתה מותר ללבוש זה על גב זה את אסור בתערובתן בהמה שאת אסור להנהיג זה עם זה לא כש"כ שאת אסור לרכוב עלי'. והכתיב וירכיבו איש על פרדו וינוסו אין למדין מן המלכות והכתיב והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי ברי' מששת ימי בראשית היתה. ובתוספתא קתני אמר להו אין משיבין מתקוע אמרו הרי הוא אומר ויעש הישר בעיני ה' ולא סר מכל אשר צוהו רק בדבר אורי' החתי. תניא בתוספתא דפרקין תרנגול טווס ופסיוני אע"פ שדומין זל"ז כלאים זה בזה שור ושור הבר חמור וחמור הבר אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה. ירושלמי עוף לא תנינן. פי' במתניתין. אמר ר' יוחנן אייתות מן דבר דליי'. תרנגול עם הפסיוני או עם הטווס אע"פ שדומין זל"ז כלאים זב"ז. רשב"ל אמר משנה תמימה שנה לנו רבי וכן עוף וחיה כיוצא בהן א"ר יונה צורבא להא דאמר ר' יוחנן תנינן הכא חיה ופרשנתי' תמן תנינן הכא בהמה ופרשנתי' תמן. עוף תנינן תמן ופרשנתי' הכא אמר ר' יוסי ויאות בא להודיעך שהעוף אסור בכלאים. משנה שלימה שנה לנו רבי דתנן בפ' שור שנגח את הפרה וכן חיה ועוף כיוצא בהן ואמר ר' שמעון כאן שנה רבי תרנגול טווס תרנגול הבר ופיסיוני כלאים זה בזה פשיטא אמר ר' חנינא משום דרכו בהדי אהדדי מ"ד חד מינא הוא קמ"ל והיינו דא"ר יונה צורכא להא דר' יוחנן. ופרשנתי' תמן. פי' דהכא מיירי בין בכלאים דהרבעה בין בכלאים דחרישה וגבי חרישה כתיב שור וחמור שאר בהמה וחיה לא כתיבי והיינו ופרשנתי' תמן דשור וחמור דקרא לאו למעוטי שאר בהמה וחי' כדקתני התם אחד השור ואחד כל בהמה לנפילת הבור ולהפרשת הר סיני לתשלומי כפל ולהשבת אבידה לפריקה ולחסימה לכלאים ולשבת וכן חיה ועוף כיוצא בהן א"כ למה נאמר שור וחמור אלא שדבר הכתוב בהוה ויליף להו בג"ש. ואמר לכלאים אי כלאים דחרישה יליף שור שור משבת. אי כלאים דהרבעה יליף בהמתך בהמתך משבת והתם מפרש גבי שבת מנלן. עוף תנינן תמן דקתני וכן חיה ועוף כיוצא בהן ופרשנתי' הכא אפי' בעופות שדומין זה לזה איכא איסור כלאים כגון תרנגול טווס ופסיוני כדאשכחן הבי גבי חיה ובהמה דקתני מתני' אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה. סוף פרק הפרה אמר שמואל אווז ואווז ברא כלאים זה בזה. ואמר נמי התם גמלא פרסא וגמלא טייעא אע"ג דהאי אלים קועי' פי' עב והאי קטן קועי' פי' דק לא הוו כלאים זה בזה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |