אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/טבת/טו

יום ראשון ט"ו בטבת - רבי שמריה נח שניאורסון האדמו"ר מבוברויסק / ה'תר"ח – ה'תרפ"ג / שמן למאור

"ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב... ויוסף היה במצרים" (שמות א א,ה).

ע"ד הסוד ביאר בזה רבי שמריה נח שיאורסון, האדמו"ר מבוברויסק. על הפסוק (בראשית לט א) "ויוסף הורד מצרימה" אומר המדרש: שהקדים רפואה למכה. כלומר, שלא כפי שנראה בהבטה שטחית, שיוסף הוא היה הסיבה לגלות מצרים, אלא להפך - הגלות כבר נגזרה בברית בין הבתרים, בדברי ה' לאברהם "גר יהיה זרעך בארץ לא להם" (שם טו יג), ואילו יוסף היה הכנה לגאולה - כשעל ידו התקצרה הגלות למאתים ועשר שנים בלבד במקום ארבע מאות.

וכיצד עשה זאת יוסף? על ידי שתי פעולות. הראשונה, בבירור ניצוצות הקדושה שנפלו בטומאת מצרים - כמו שנאמר (שם מז יד): "וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים".

והשניה, על ידי חיבור בחינת 'ישראל' - המדרגות העליונות לשון 'שררה', עם בחינת 'יעקב' - המדרגות התחתונות לשון 'עקב'. לזה רמז הכתוב: 'ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב' - שיוסף שהיה נשמה גבוהה ונעלה מאד, המשיך את 'שמות בני ישראל' - האורות העליונים, 'הבאים מצרימה את יעקב' - 'את' מלשון 'עם', שחיבר המדרגות העליונות עם התחתונות.