אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/תשפב/אדר א/יב

יום ראשון י"ב אדר א' - הרב חיים דוד הלוי

"וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו" (שמות לב א)

רש"י מביא מדרש: "אשר ילכו לפנינו" - אלוהות הרבה אוו להם. וכך דרשו חז"ל במסכת סנהדרין (סג.) על הפסוק "וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים", 'אשר העלוך' - שאיוו אלוהות הרבה, ע"כ.

וצריך ביאור, מעיר הרב חיים דוד הלוי בספרו תורת חיים, אחרי שבקשו מאהרן שיעשה להם אלהים אשר ילך לפניהם תחת משה, ואכן עשה להם אהרן את העגל במקומו של משה, מדוע התאוו עוד לאלוהות הרבה.

ונראה לפרש, שכוונת העם היתה שמעתה ואילך שמשה נעלם, יעבדו את ה' כל אדם ואדם בדרכו שלו לפי הבנתו, וממילא לא יהיה העגל אלוהיהם היחיד, אלא רק אחת הדרכים לעבודת השם.

לכן כאשר נעשה המשכן וכליו, חזרה התורה והדגישה בכל כלי מכלי המשכן, שנעשה "כאשר ציווה השם" - להורות שאין שום דרך ואפשרות לעבוד את ה' אלא באותה הדרך שהוא עצמו ציווה לעבדו. ואכן מעידה התורה בסיום מעשה המשכן - כדי לשלול את הטעות של מעשה העגל - ש"ככל אשר ציווה ה' את משה, כן עשו בני ישראל".