אגדת בראשית/פד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אגדת בראשית פד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פרק (פ"ג) [פ"ד]
כתובים.

א

[א] שמע אלי יעקב וישראל מקוראי וגו' (ישעיה מח יב). זש"ה אתם ראיתם אשר עשיתי וגומר, ועתה אם שמוע תשמעו בקולי וגו' (שמות יט ד-ה). לא באתם אלי אלא שתשמעו בקולי, הוי שמע אלי יעקב, א"ר אבהו לעתיד לבוא עתידין הכל להיות תמיהין כנגד מי ששמעו להקב"ה, ואומר מה הוא כך פלוני שישב ולא שנה מימיו ולא קרא, והרי הוא יושב עם האבות, ומסיח עמהן, והקב"ה אומר להן מה לכם תמיהין, לא זכו אלו אלא מפני ששמעו לי בחייהן, שנאמר אוזן שומעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין (משלי טו לא), הוי שמע אלי יעקב.

ב

[ב] ד"א שמע אלי יעקב. זש"ה ולא אותי קראת יעקב (ישעיה מג כב), משל למלך שהיה לו אוהב עני, ועשה לאותו עני משתה, וקרא לבניו, הלך המלך מעצמו, ועמד לו באמצע הבית, ואמר לעני, לכל בניך קראת, ולי לא קראת, איני אוהבך, אמר לו בבקשה ממך, עני אני ולא עשיתי לפי כבודך, והייתי מתבייש לקרות אותך, אמר לו המלך חייך לא תתבייש, חביב לי שלך יותר ממה שמתקנין לי בפלטין שלי, כך בשעת שבא יעקב אבינו ליפטור מן העולם, קרא לבניו, ואמר להן צואתו וברכן, והשרה אותן בכל הארץ, מיד נגלה עליו הקב"ה, ואמר לו יעקב לי [אין] את קורא, ולא אותי קראת יעקב, אמר לפניו רבש"ע מתבייש הייתי לקרותך, שאני עני, אמר לו אין את יודע שאם יקרא אותי עני, לו אני שומע, שנאמר זה עני קרא וה' שמע (תהלים לד ז), היה לך לקרות אותי עם בניך, אמר לו מתבייש הייתי, אמר לו ח"ו לך מבושה, שנאמר לא עתה יבוש יעקב וגומר (ישעיה כט כב), כיון שראו אותו בניו, התחילו משבחין להקב"ה ולענותונותו שאינו מבזה ליראיו, ומה כתיב אחריו כי בראותו ילדיו וגומר (שם שם), ואם כן שמע אלי יעקב,

ג

[ג] ד"א שמע אלי יעקב. אותן שנהרגין וקוראין בשמו, שנאמר כי עליך הורגנו וגומר (תהלים מד כג). וכן איוב אומר הן יקטלוני וגומר (איוב יג טו), אותן שבכל שנה ושנה קוראין אותי, שנאמר כוס ישועות אשא וגו' (תהלים קטז יג), צרה ויגון אמצא וגו' (שם שם ג), אמרו לו הדורות הללו רבש"ע הראשונים היו להן האבות, וזכותן עומדת להן, אנו יתומים היינו ואין אב וגומר (איכה ה ג), אלא כתבת ואמרת אשר בך ירוחם יתום (הושע יד ד), אתה היית עוזר (תהלים י יד) פקדת על היתומים בתורה בהרבה מקומות, כי תבצור כרמיך, כי תקצור, כי תחבוט, למה לגר ליתום ולאלמנה [יהיה] (דברים כד יט-כא), ואנו יתומים רחם עלינו, דכתיב אשר בך ירוחם יתום (הושע יד ד), עובדיה נתברך ביתו כשנעשו בניו יתומים, יצחק אימתי נתברך, משהניחו אביו, שנאמר ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו (בראשית כה יא). השבטים כך וימת יוסף וגומר (שמות א ו). ובני ישראל פרו וגו' (שם שם ז). עיניך על היתומים אשר בך ירוחם יתום, אמר להן עשו תשובה ואני מרפא משובותיכם, אמר, הקב"ה עד שלא עשו תשובה פסקתי עמם שאני מרפא את משובותיכם, שנאמר שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם (ירמיה ג כב) וכתיב ארפא משובתם אוהבם נדבה (הושע יד ה), אהבה שאינה פוסקת אני אוהב אתכם, יצחק היה קורא לעשו בכורו, ואני קורא ליעקב בני בכורי (שמות ד כב), ובטלה בכורתו של יצחק, ונתקיימה בכורתו של יעקב, יצחק היה אוהב את עשו, שנאמר ויאהב יצחק את עשו (בראשית כה כח), ואני אוהב את יעקב, בטלה אהבתו של יצחק, ונתקיימה אהבתו של יעקב, כמה נתקעו א"ה להטיל שנאה בינו לבינינו, ואין יכולין לבטל, שנאמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה (שה"ש ח ז). אלו האומות שנמשלו כמים, שנאמר הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאומים כשאון מים וגומר (ישעיה יז יב), ולא עוד אלא כמה א"ה הורגין בהן בישראל בשביל להחזירם מאחר הב"ה, וכנסת ישראל אומרת להן אין אני יכולה לכפור בו, שנאמר ומעי המו עליו (שה"ש ה ד), נפשי יצאה בדברו (שם שם), משדבר בסיני שמע נפשי, והרי לבי חולה עליו, שנאמר כי חולת אהבה אני (שם ב ה), אמרו לו א"ה מה דודך מדוד וגו' (שם ה ט), אמרה להן הרי אני מונה לכם שבחו ופורטת לפניכם מעשיו, ואתם יודעים שלא לחנם חוזרני אחריו, דודי צח ואדום (שם שם י), צח לישראל ואדום לעשו, שנאמר מדוע אדום ללבושך (ישעיה סג ב), דגול מרבבה (שה"ש שם שם), שאין ברבבות של מעלה כמותו. ראשו כתם פז (שם שם יא), זו תורה, דכתיב הנחמדים מזהב ומפז רב (תהלים יט יא). קווצותיו תלתלים (שה"ש שם), אלו פרשיות של תורה, שהן עשויות פסוקות, שחורות כעורב (שה"ש שם), זה הכתב. ד"א שחורות זו כנסת ישראל, שנאמר שחורה אני, עיניו כיונים, זו חמה ולבנה, ידיו גלילי זהב, זה הקשת, מעיו עשת שן, זה האויר, שוקיו עמודי שש, אלו ההרים, מיוסדים על אדני פז, אלו יסודי ההיכל, מראיהו כלבנון, זה בית המקדש, בחור כארזים, שהוא מהלך עם הצדיקים, שנאמר והתהלכתי בתוככם (ויקרא כו יב). חכו ממתקים, בשעת מתן תורה, וכולו מחמדים, כשהוא מקבל את השבים, אמרו להן אומות העולם הואיל שמקבל את השבים, אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך (שה"ש ו א), אמר הקב"ה א"ה משניאין אותי על בני, ובני מאהבין אותי על כל האומות אלו אני נותן להם מאה עולמות מלאין באהבה שאהבתי את בני, שנאמר אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו (שה"ש ח ז).

סליק מדרש אגדת בראשית.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף