אגדת בראשית/פג
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נביאים.
אעריכה
[א] אסוף אאסוף יעקב כלך [קבץ אקבץ שארית ישראל] (מיכה ב יב). זש"ה התקבצו ושמעו וגומר (בראשית מט ב). אעפ"י שאינו ידוע אימתי יום הדין, אלא הרי אני אומר לכם כשתאספו ותקבצו, אותה שעה אתם נגאלין, שנאמר אסוף אאסוף יעקב כלך, מיד ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם (מיכה שם יג). ראובן בכורי אתה (בראשית מט ג). שלא ראיתי קרי מימי אלא בך. כחי וראשית אוני (שם שם), שמיום שנולדת הייתי אומר שמא עולה ראובן לגג וימת, שמא ירד למטה ויפול, את הייתי ראשית אוני. יתר שאת ויתר עז (שם שם), ומפני שעשית אותו מעשה נטלו ממך שלשה כתרים, ונתנו לאחיך, בכורה ליוסף, כהונה ללוי, מלוכה ליהודה, אלולי כך, בכורי אתה, זה בכורה. יתר שאת, זה כהונה, שנאמר ונשא אהרן את עון הקדשים (שמות כח לח), יתר שאת, ראוי הייתי להיות מטהר אותן שהיה להן שאת, דכתיב לשאת ולספחת (ויקרא יד נו), ויתר עז זה מלכות, שנאמר ויתן עוז למלכו (ש"א ב י). פחז כמים (בראשית מט ד), שנו רבותינו שלשה משקין אסורים משום גילוי, המים והיין והחלב, מצא חלב גלוי וכן המים וכן היין ישפכו, כך את פחז כמים. ד"א פחז פחזת פרצת חרפת זרית, כשם שהכלים שבהן משקין שופכן או מערן והן משיירין, אבל המים אינן משיירין, כך אף אתה, כיון שחטאת אל תותר בך. ד"א פחז כמים. כשם שהמים מטהרים לכל, כך תטהר מעונותיך, כשיבוא אותו שניצול מן המים, הוא נותן לך דימוס, ומי הוא זה משה, דכתיב ותקרא שמו משה [ותאמר כי מן המים משיתהו] (שמות ב י), ואימתי הוא נותן לך דימוס, אז חללת יצועי עלה (בראשית שם), כשיבוא לעלות אל הר העברים, ומה כתיב שם יחי ראובן ואל ימות וגומר (דברים לג ו). שמעון ולוי אחים (בראשית שם ה) וכי כולם לא הי' אחים, אלא שניהם נעשו אחים לעשות דינה של דינה, שנאמר ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי וגומר (בראשית לד כה). כלי חמס מכרותיהם (בראשית מט ה). לשון יונית הוא חרבותיהם, אמר יעקב אם יושבין שני שבטים הללו כאחת מחריבין את כל העולם, אלא הריני מפזרן, אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל (שם שם ז). יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך (שם שם ח), שהוא הרג לעשו. וכן משה אמר ידיו רב לו וגומר (דברים לג ז). גור אריה יהודה (שם שם ט), אתה כשמך שהודית, כך אמך אמרה, הפעם אודה את ה' (בראשית כט לה), והודי' במעשה תמר, וכל השבטים יודוך. מטרף בני עלית (שם מט ט), מטרפה של תמר נתעלית, שכבר היתה טרופה היא ושני בניה, שנאמר הוציאוה ותשרף (שם לח כד), אלא שהודית והצלת אותה ושני בניה, אף שלשה בניך חנניה מישאל ועזריה כשיושלכו לכבשן האש הן עולין שלמים. כרע שכב כארי (שם מט ט), זה דוד המעומד ממך, שנאמר אשר לבו כלב האריה (ש"ב יז י). אוסרי לגפן עירו [ולשרקה בני אתונות] (בראשית מט יא). זה משיח שעתיד לעמוד ממך, שנאמר עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות (זכריה ט ט). ולשורקה וגומר. היכן נאסרין ישראל ומסרקין עונותיהם בתחומו של יהודה בירושלים. לא יסור שבט מיהודה (בראשית מט י), זה מלכות, ומחוקק (שם שם), זה נשיא עד מתי, עד כי יבוא שילה (שם שם), עד כי יבוא נשיא ויחזור המלכות לדוד, שנאמר ועבדי דוד נשיא בתוכם (יחזקאל לד כד). וכן כתיב אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם (הושע ג ה), וכן הוא אומר ותאכל ותשבע ותותר (רות ב יד). ותאכל, זה הנגיד, שנאמר ולנגיד ממנו (דה"א ה ב), ותשבע זו המלכות, ותותר זו נשיאות. זבולון לחוף וגומר (בראשית מט יג). שעושה ספינות, ופורש והולך ובא ומספיק לשבטו של יששכר, שהן עוסקין בתורה, שנאמר יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים. וירא מנוחה כי טוב וגומר (בראשית מט יד וטו). שיגע בתורה, שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים [ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם] (דה"א יב לג), מלמד שעמדו מאתים סנהדרין משבטו של יששכר, כל אלו בכחו של זבולן, שיוצא במים ומביא להן, שנאמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך (דברים לג יח). דן ידין עמו (בראשית מט טז). זה מנוח. יהי דן נחש (שם שם יז), זה שמשון, כשם שהנחש יוצא לעצמו (פי' יחידי), כך שמשון יוצא לעצמו והורג. ד"א כשם שהנחש אם ילקה בזנבו או במעיו אינו מת, כיון שהוא לוקה בראשו מת, שנאמר הוא ישופך ראש (בראשית ג טו), כך היה שמשון אסרו אותו בידיו וברגליו ולא נודע כחו, כיון שגזזו ראשו, מיד ויסר כחו מעליו (שופטים טז יט), ואעפ"כ הנושך עקבי סוס [ויפול רוכבו אחור] (בראשית מט יז), שהוא אחז בשני העמודים והפיל את הבית, שנאמר וילפת שמשון וגומר, ויפול הבית על הסרנים וגומר (שם שם כט ול), כיון שראה אותו יעקב התחיל אומר לישועתך קויתי ה' (בראשית מט יח). גד גדוד יגודנו (שם שם יט), זה אליהו שמגדד שרשן של מ"ה. מאשר שמינה לחמו (שם שם כ), שארצו מקדמת בפירות ושמן טוב עושה והוא מקריב שמן זית, שנאמר והוא יתן מעדני מלך (שם שם). נפתלי אילה שלוחה (שם שם כא). שכולם עסוקין בתורה וחביבין לפני הקב"ה כאילות, שנאמר אילת אהבים ויעלת חן (משלי ה יט). בן פורת יוסף, בן פותר יוסף כשראה פרעה את החלום שאמרת לו את הכל שמא שם היית, שנאמר אין נבון וחכם כמוך (שם מא לט). עלי עין (בראשית מט כב), בן שפרה ורבה ואין עין הרע נוגעת בהן, וכך בני יוסף אומרים ליהושע ואני עם רב עד אשר עד כה ברכני ה' (יהושע יז יד). אמר להן יהושע וכך אתם אומרים, ואין אתם מתיראין מן העין, אמרו לו כבר התפלל עלינו יעקב אבינו שלא תשלוט בנו עין הרע, שנאמר עלי עין. בנימין זאב יטרף (בראשית מט כז). שבתחומו בית המקדש נבנה, ומקריבין שם, את הכבש אחד וגו' (במדבר כח ד). כיון שברך כל אחד ואחד לפי צרכו, עשה אותן שבטים, שנאמר כל אלה שבטי ישראל וגו' (בראשית מט כח). אמר להן הרי ברכתי אתכם, שנאמר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם וגו' (שם שם), יבוא אדם נאמן ויחתום ברכתי, ומי הוא זה, זה משה, שנאמר וזאת הברכה אשר ברך משה (דברים לג א).
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |