אבקת רוכל/נד
|
< הקודם · הבא > |
תשובת הח"ר יוסף בר צייאח על הכשר המקוה של חמת ד מענין טבילת מקוה עיר חמת שכתבתי שאין לפוסלו הואיל ונהגו בו מימי קדם דור אחר דור ולא מיחו בהם גדולי ישראל העוברים דרך שם אף אם במקום ההוא אינם בני תורה כן יאות נכון לפניהם ולא לקנטרם ולומר עליהם שהם ובניהם בני נידה הם ומי שירצה להיישירם לא יטיל בהם ובזרעם פסול רק שיאמר זה מצוה מן המובחר יותר מזה ולא יוציא לעז על הראשונים ובזה שיקובלו דבריו ולא על דרך הקנטור כי דברי חכמים בנחת נשמעים וזאת היא עיקר כוונתי שיכתוב האדון אליו לא על כבודו אשר במקומו מונח גם כי לא קצרה ידי מלהוכיחו אמנם די לו במה שאין דבריו נשמעין ואין מקום לומר בנ"ד מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו כדאמרי' בפ"ק דחולין דהתם היה מקום לראשונים לטעות כמ"ש התוס' שם ובשבת פרק במה בהמה וכמ"ש מוהר"י בתשובותיו בספר תרומת הדשן סי' ע"ד ואיברא דהכשר המקוה מתחלתו לא לכל מסור אלא לזרזים ולחכמים לבד הוא מסור ומקוה זה הוחזק בכשרות עפ"י הריא"פ וקצת חכמי המערב ורבינו שמשון ז"ל דמכשירי שאובה שהמשכוה כולה ועם היות שאפשר לפרש דברי הריא"ף בפ' ידיעות הטומאה דהיינו ברכיה וכמשכה דמשמעו' לשונו ממהר"ן ז"ל כפי' ההלכו' שם והרא"ש ז"ל בפסקיו והרשב""א ז"ל בתשובה והרמב"ן ז"ל בחידושיו בפ' המוכר את הבית והריב"ש ז"ל בתשובותיו בסימן קכ"ה כלם הסכימו דהריא"ף ז"ל סל"ד דשאובה שהמשיכוה כולה כשרה והזקיקם לזה מדהביא דברי רב דימי דאמר שאובה שהמשיכוה כולה כשרה ולא אייתי דברי רבי אליעזר בן יעקב דמצריך רביה והמשכה גם אפשר שראו איזו תשובה לו ז"ל כתוב בה דעתו כן בפירוש כמו שמצינו שכתב בשמו הר"ב העיטור ז"ל דכי אמרינן אשה לית בה דינא דבר מצרא היינו אשה דומייא דיתומים דתשש כחה דהיינו אלמנה או גרושה אבל נשואה לא ולא נמצא כתוב כן בהלכות וז"ל הרב בעל העיטור ז"ל ופי' רבינו אלפסי ז"ל בכל אשה קאמר שאינה אשת איש עכ"ל וסבירא ליה כרבי יהושע דהא בר פלוגתיה שמותי הוא ולית הלכתא כוותיה דאע"ג דמשנתו של רבי אליעזר בן יעקב קב ונקי לית הלכתא כוותיה בהא כי היכי דלית הלכתא כוותיה בפ' עשרה יוחסין דלא מכשר לכהונה בתו של גוי שנשא גיורת דבהא פסיק תלמודא הלכתא כרבי יוסי דמכשר ומכל שכן בנ"ד דרבנן דפליגי עליה דרבי אלעזר בן יעקב אתו כרבי יהושע והרמב"ם ז"ל ממה שכתב בחבור נראה דרפייא בידיה שהרי בפירוש המשנה פ"ד דמקוואות על ההיא מתני' דמים שאובים ומי גשמים שנתערבו בחצר ובענקה כו' כתב וז"ל וכבר חשב איש גדול מאד רב העיון בארץ המערב ששאובה שהמשיכוה כשרה ואפילו היה המקוה כולו שאוב ונמשך ונהג בזה באמה ובזרוע ודבריו בזה מפורסם בספרו בהיותו בלתי מבין זאת המשנה כלל דאלו ג"כ זאת המשנה לא נכתבה כלל ואלו היה זה כדבריו למה אמרה המשנה אם רוב מן הפסול פסול ואפילו לא היו מי גשמים כלל אלא מים שאובין בלבד ויהיו נמשכין ויורדין על מעלות המערה יהיה הנקוה מהן מקוה כשר ואשר יחייב זה הטעות כולו הוא מיעוט שמירת המשנה והחקירה למה שבה ומה נפלא מאמר חז"ל אם ראית ת"ח שתלמודו קשה עליו כברזל הוא על משנתו שאינה סדורה בפיו עכ"ל ואלו בחבור בפ"ד דהלכות מקוואות כתב וז"ל הורו מקצת חכמי המערב ואמרו הואיל ואחז"ל שאובה שהמשיכוה כולה טהורה אין אנו צריכים שיהיו שם רוב מים כשרים וזה שהצריך רבייה והמשכה דברי יחיד הן וכבר נדחה שהרי אמרו בסוף שאובה שהמשיכוה כולה כשרה ולפי דבר זה אם היה ממלא בכלי ושופך המים והם נוחלין והולכין למקום אחר הרי זה מקוה כשר וכן כל אמבטי שבמרחצאות שלנו כשרים הן שהרי כל המים שבהן שאובין שנמשכו הן ומעולם לא ראינו מי שעשה מעשה בדבר זה עכ"ל הנה שלא דחה סברא זו מכח מתני' בפ"ד דמקוואות אלא מכח שלא ראה מעולם מי שעשה מעש' בדבר זה ואלו היה רואה משמע שהיה מסכים לפסוק כרבנן דפליגי עליה דרבי אליעזר בן יעקב וכדרבי יהושע וכההיא דכי אתא רב דימי אמר שאובה שהמשיכוה כולה כשרה ולא היה פוסק כרבי אליעזר בן יעקב דיחיד הוא לגבי רבים וההיא מתני' דפ"ד דמקוואות רבי אליעזר בן יעקב היא ולכן ג"כ הזכיר בחבור דבר זה בשם מקצת חכמי המערב בלשון רבים ולא כתב חכם אחד כמו שאמר בפי' המשנה ואף' אם יהיה הרמב"ם ז"ל רב בגלילות הללו היינו בדבר שנהגו כמותו אך לא במה שלא נהגו כמותו כמו שלא נהגו בגלילותינו במולייתא כמותו ובסדור הברכות בבקר בבית הכנסת ובברכת להכניסו בריתו של אברהם אבינו כשבית דין מלין את הבן ולא אביו וברכת שעשה לי כל צרכי וענ"י בט"ב וביה"ך ובכל יום מלביש ערומים והם לנים בלבושיהם אלא ודאי במה שנהגו נהגו ובמה שלא נהגו לא נהגו ומי שירצה להורות להם בלבד זו לחומרא ולבטל מנהג' לאו כל כמיניה האיל ויש להם על מה שיסמוכו וכמ"ש הריב"ש ז"ל בתשובותיו בסי' מ"ה ובסי' רנ"ז ודברי הרשב"א ז"ל וכל גדולי האחרונים הם במקום שאין מנהג ידוע בדבר שיש להורות להם להחמיר אף לא במי שנהגו כמקילים להביאם לבית הפסול לא אמר דבר זה אדם מעולם ומה גם עתה בנ"ד שאפשר לומר בו כי קבול המים בגלגל לא יחשב כמקבל בכלים יען כי שם כלים בטל מהם לפי שהגלגל חלול הוא עשוי מחבור לוחות הנסרים ובו כיור תלפיות לקבל בהם המים מהנהר וכדי שלא יצאו המים דרך פיות האחרים מבדילי' ביניהם בחתיכו' לוחות פשיטים והם מתמלאים מן הנהר ומריקין באמה דרך סיבוב הגלגל ואפילו שיהיו כלים גמורים הואיל ואין להם שוליים לשבת שלא מסומכין והן מחוברין יחד ודרך שוליהם במחיצה המבדלת ביניהם יש בקעים בכונס משקה דרך שם אפילו שיהיו כלים גמורים בטל מהם תורת כלים ולא פסלי כדאיתא בתוספתא קסטלין המקלח מים בכרכיר כו' ותנן נמי במתני' השוקת שבסלע כו' וכתב עליה הרא"ש ז"ל:
ולמדנו מזה שמותר לעשות גגית גדולה של עץ כו' ויטבול בתוכה וכל הפוסקים כן מסכימים גם ע"י קילוח המים המקלח תמיד מהגלגל דרך סבוב לנהר תחשב כאילו האמה ההיא מושכת המים מן הנהר בעצמו בהא ניצוק משכי לא חבור עם הנהר וכדאמרינן במסכת חולין בפרק כל הבשר האי אריתא דדלאי כו' אע"ג דניצוק כזה לא חשיב חבור לענין טבילה דבעינן כשפופרת הנוד ומקוה מטהר באשבורן ונהר מטהר בזוחלין וכלי הגלגל נמי אינן עשויין לקבל וכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ו מה' מקוואות וז"ל כל כלי שלא נעשה לקבלה ואע"פ שהוא מקבל אינו פוסל את המקוה כגון הסלונות שהמים נמשכים מתוכן כו' מ"מ ניצוק לא הוי חבור לטבילה דהכי תנן בטהרו' פ"ט ובמקוואו' פ"ד ומייתי לה ביבמות פ"ק ובגיטין פ"ב ובחגיגה פ' בתרא ובע"ז פ' בתרא הנצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חבור לא לטומאה ולא לטהרה וכמ"ש התוספות ז"ל בפ"ב דגיטין עור שהגלגל סובב תמיד בנהר ומים שבו לא יחשבו שאובין דהכי תנן בפ"ו דמקוואות גבי מקוה שיש בו מ' סאה מכוונות הטביל בו את הגרום והעלהו ומקצתו נוגע במים טהור וכפ"ז נ"ד יהיה כשר אליבא דכ"ע ומכשירי המשכה כולה שאובה מוקמי ההיא דפ"ק דתעניות דקתני ואי בחמין טבילה בחמין מי איכא דומיא דמאי דקתני התם כל שהוא משום אבלות אסור לרחוץ בין בחמין בין בצונן דהיינו בלא המשכה ומלייא דין בידך נקוט וקו"ל רעמך בגלגל ישקוט וכללא הא בידך נקטי' נהר"א נהר"א ופשטיה ואנחנו בעניותינו אין בנו כח להיות עוט"רים דברי האוסרים ולא מכתירי"ם דברי המתירים להבדיל בין מים למים ברחובות פלגי מים נאם הצעיר בעיר הדובר עד הלום לבו בוער כאח לאומרים האח האח ובאהבת האמת דבק מאח בריח מימי התורה יפריח ועל עובריה ומחללי' יריע אף יצריח למראה עיני"ו ישפוט ולמשמע אזניו יוכיח הקוטפים מלוח עלי שיח יוסף בן לאדוני אבי אברהם בן צייאת:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |