אבני נזר/יורה דעה/צט

סימן צט

אעריכה

א) סעיף ח' דעת הרשב"א דאפי' סלקה גוי והחזירה אסור והב"ח חולק. והפרי תואר מסייע לי' הש"ס דאותבי' בסלתי' ושקלי' גוי ואותבי' בתנורא ומה הי' לו להאריך כל כך. רק לרמוז דדוקא שהסילוק לא הי' ע"י גוי. ולפענ"ד נראה דאין נ"מ מי סלקה. דאפי גוי סלקה והחזירה אין זה בישול הראשון. רק פנים חדשות באו לכאן. כהא דב"ק (כ"ט:) במצא בור מגולה וטממה וחזר וחפרה דאיסתלק מעשה ראשון וקיימא ברשותו. ה"נ כשסלקה הגוי מע"ג אש מסתלק מעשה ישראל. וכשחזר הגוי והושיבה בתנור הו"ל בישול עכו"ם:

בעריכה

ב) אך מ"מ נראה דכל מה דמקרי בשבת חזרה ולא תחילת בישול אין איסור בחזרת גוי. והיינו לפי מה דקי"ל בש"ע (או"ח סי' שי"ח) דאף שהגיע למאב"ד שייך בי' בישול עד שיגמר כל צרכה. והנה בירושלמי מפורש דמשהגיע למאב"ד מותר להחזירה ע"ג גרופה וקטומה. מוכח דמה"ת אין בו בישול. דאל"כ איך מותר חזרה. וכן דעת התוס' שבת (ד' כ"ט.) דהא הבא בחמין מלפני שבת שורין בחמין בשבת היינו בנתבשל כל צרכו דוקא. וביאר בתי' הר"ן דמדרבנן יש בו בישול עד שיתבשל כל צרכו. ומוכח מירושלמי הנ"ל דמותר להחזיר משהגיע למאב"ד. דמקילים בבישול דרבנן שלא יחשב חזרה כבישול. וכן דעת התוס' (ר"פ כירה) דמותר להחזיר משהגיע למאב"ד. וע"כ שמדרבנן מקילים בחזרה. ה"נ מקילים בבישולי עכו"ם דרבנן בחזרה:

געריכה

ג) ונראה שיש להקל יותר בדעתו להחזיר אפי' הניחה ע"ג קרקע. או עודה בידו אפי' אין דעתו. דבשבת מחמירים באלו מספק. דאיסור שבת חמור וקרוב לבוא לידי איסור תורה. אבל בבישולי עכו"ם דמקילים בספק ניקל גם בזה. ובזה מיושב לשון הגמ' דאותבי' בסילתא. היינו שאינו בידו וגם שהניחו בכלי משמע שלא ע"מ להחזיר לאותו אש:

דעריכה

ד) ואף שהרשב"א כתב להיפוך אינני כחולק על הרשב"א. כי הרשב"א לטעמי' דמשגיע למאב"ד אין בו בישול אפי' מדרבנן. וא"כ אין ראי' מדמותר להחזיר בשבת. דחזרה לא חשיב בישול. דהתם בלא"ה לאו בישול הוא כלל כיון שנתבשל כמאב"ד. רק אם מושיב בתחילה ע"ג האש מיחזי כמבשל. אבל בחזרה לא מחזי כמבשל. ושוב מותר כמו שמותר להושיבו בתחילה נגד המדורה או ליתן בחמין. וכיון שאין ראי' להתיר מסברא אין להתיר. כי נחשב מעשה הגוי כדמיון מצא בור מגולה. אבל לדידן מוכרח מהא דשבת להתיר בזה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף