אבודרהם/שער קביעות השנים
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שער קביעות השנים השלמים והחסרים וכסדרןעריכה
כאשר יהיה ידוע אצלך קביעות תשרי על הדרכים שביארנו ותרצה לדעת קביעות השנה אם החדשים שלמים או חסרים או כסדרן, כבר ידעת שמדת חדש הלבנה כ"ט יום י"ב שעות תשצ"ג חלקים, ולולי התשצ"ג חלקים היינו קובעים חדש אחד של שלשים יום והוא הנקרא מלא ואחר שבא אחריו של כ"ט יום ונקרא חסר וכן לעולם שאי איפשר לומר שראש חדש יהיה במקצת היום עד שיהיה מקצת היום מהחדש שעבר ומקצתו מהחדש הבא שנאמר עד חדש ימים מפי השמועה למדו שימים אתה מחשב לחדש ואין אתה מחשב שעות לחדש, ולכן מפני התשצ"ג חלקים הנוספים יש לנו להוסיף לפעמים יום אחד בשנה ונקראת שנה שלמה ולפעמים נחסר יום אחד ונקראת שנה חסרה ולפעמים לא יצטרך להוסיף ולא לגרוע ויבאו החדשים כסדרן אחד מלא ואחד חסר ונקראת שנה כסדרה.
ואתה צריך לדעת החדשים שהם לעולם שלמי' ולא ישתנו והחדשים שהם לעולם חסרים ולא ישתנו. ודע תחלה כי כל ראש חדש שהוא שני ימים נקרא החדש ההוא חסר מפני שיום ראשון בא לתשלום החדש שעבר כמו שביארנו ואנו מתחילין למנות חדש מיום שני לכן החדש שעבר שהיה ראש חדש שלו יום אחד הוא בן שלשים ונקר' מלא. אבל לפעמים יש חדש שראש חדש שלו שני ימים ואעפ"כ הוא מלא וזהו כשהשנה מעוברת יהיה אדר ראשון שני ימים והוא מלא שאדר השני גם כן שני ימים. ואל יקשה בעיניך אחר שיום שלשים מן החדש שעבר למה אנו קורין אותו ראש חדש הואיל וברוב החדשי' המולד ביום שלשים. ואלו הן החדשים שאמרנו שהם לעולם שלימים כלומר שכל אחד מהם בן שלשים יום וראש חדש שלהם יום אחד תשרי שבט ניסן סיון אב והסימן תשנס"א. ואלו הן החדשים החסרים שראש חדש שלהם שני ימים מרחשון אדר אייר תמוז אלול והסימן מאאת"א. וכשהשנה מעובדת אף אדר [ראשון] שני ימים. והסימן כל זוג בחשבון חדשי השנה הוא זוג ומה שאינו זוג הוא אחד חוץ מכסלו וטבת שאין להם קביעות ידועה ולפעמים הם כל אחד מהם שני ימים ראש חדש ושנה זו נקראת שלמה ולפעמים כל אחד מהם יום אחד ראש חדש ושנה זו נקראת חסרה ולפעמים הם כסדרן אחד מלא ואחד חסר כסלו יום אחד וטבת שני ימים ושנה זו נקרא כסדר'.
ומה שקבעו החסרון והיתרון הזה בכסלו וטבת מפני שלא היו יכולין לקבעו לא בניסן ולא בתשרי מפני המועדים שבהם. וכן לא היו יכולין לקבעו בחדשים שיש בין ניסן לתשרי כדי שלה יהיו מדת הימים שיש בין מועד למועד עודפים פעם אחת וחסרי' פעם אחרת כי לעולם בין פסח לעצרת חמשים יום כמו שנא' תספרו חמשים יום והקרבת מנחה חדש' ובין עצרת ליום הכפורים קכ"ב יום מהם ממתן תורה ועד שנשתברו הלוחות מ"א יום ומשנתשברו הלוחות עד שנתכפר העון ארבעים יום שנאמר ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ימים לא שתיתי על כל חטאתכם אשר חטאתם וגומר וארבעים יום שעמד בהר בלוחות אחרונות שנא' ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה ויכתוב על הלוחות וגו' הרי קכ"א יום וירד מן ההר או יום הכפורים או ערבו כמו שהוא מסורת בידינו ואין אנו יכולין להוסיף על החשבון הזה ולא לגרוע ממנו. וכן לא היו יכולין לקבעו בשבט ואדר מפני העבור שהוא באדר הראשון והוא מלא לעולם לצורך העבור ולא נוכל לחסרו אם תהיה השנה מעוברת וחסרה ולא להשלים אדר הסמוך לניסן בשנה פשוטה ושלימה מפני שאדר הסמוך לניסן לעולם חסר. ולא ישאר רק שלשה חדשים שהם מרחשון וכסלו וטבת והן שלשתן משמשות בדבר הזה כי אין יתרון החדש וחסרונו נראה אלא בראש החדש הבא אחריו, אם ראש החדש יהיה שני ימים יהיה החדש שעבר מלא ואם ראש החדש יום אחד יהיה החדש שעבר חסר, ולכן אם יהיה מרחשון מלא או חסר אינו נודע אלא מראש חדש כסלו וכן אם יהיה כסלו מלא או חסר אינו נודע אלא מראש חדש טבת. נמצאו שלשה חדשים אלו שהן מרחשון וכסלו וטבת משמשין ביתרון השנה וחסרונה מהם במנינן ומהם בראשי החדש.
ואם תאמר למה עשו אדר שני מלא משלשים יום. ויש לומר שאדר שני הוא במקום שבט מה שבט שלשים אף אדר שני שלשים יום. ובמכילתא מפרש טעם אחר מה מצינו בדחויים כשהם נדחים לפסח שני היו נדחים שלשים יום מט"ו בניסן עד ט"ו באייר. כך חג פסח היה נדחה שלשים יום דהיינו מט"ו באדר השני שהוא במקום ניסן עד י"ד בניסן שהוא במקום אייר.
וכאשר תרצה לקבוע סימני השנים על פי משפטי המולד, כמו שביארנו להעמיד קביעות ראש השנה ומשפטי כל הארבע דחויות, צריך אתה גם כן לדעת סימני השנים הפשוטות וסימני המעוברות. ואלו הן סימני הפשוטות בח"ג בש"ה גכ"ה הכ"ז הש"א זח"א זש"ג. ואלו הן סימני המעוברות בח"ה בש"ז גכ"ז הח"א הש"ג זח"ג זש"ה. וזהו פירושם האות הראשונה סימן לראש חדש תשרי והאחרונה סימן לראש חדש ניסן והאמצעית לכסלו וטבת. וכיצד תדע השלש אותיות של כל סימן וסימן. תחלה תקבע האות הראשונה על פי משפטי המולד כמו שביארנו. וכשתרצה לקבוע האות האחרונה תקבע ראש השנה של שנה הבאה ובאיזה יום שיפול תקח למפרע שלשה ימים ויום הקבוע בכלל ואותו יום הוא סימן לאות האחרונה של אותה שנה, כיצד הרי שאתה רוצה לקבוע סימן של שנה זו שהיא שנת חמשת אלפים ומאה ליצירה וידעת לפי משפטי המולד שביארנו שהאות הראשונה שלו ז' וראש השנה יום ז' ואתה רוצה לקבוע האות האחרונה שלו ולדעת באיזה יום יהיה ראש חדש ניסן תקבע ראש השנה של שנת ק"א ותמצא לפי המשפט שיהיה יום ז', תקח למפרע ג' ימים ויום שביעי בכלל תמצא שהוא יום חמשי, הרי עלה בידך מסימן ק' שהאות הראשונה ז' והאחרונה ה'. ועדין אינך יודע אות האמצעית תעיין אם היא שנה פשוטה או מעובר' ותמצא איזה סימן שהאות הראשונה שלו ז' והאחרונה ה' והוא סימן אותה השנה, כיצד שנת ק' מעוברת נמצא האות הראשונה ז' והאחרונה ה' ולא תמצא בסימני המעוברות כך אלא סימן זש"ה, הנה עלו בידך שלש האותיות כתקנן.
ועוד אבאר לך סימנים לקבוע דע כי ד' סימנים נמסרים לפשוטות לבדם וד' סימנים למעוברות לבדם וששה סימנים לפשוטות ולמעוברות. והם ג' דרכים ואלו הן.
הדרך הראשון בארבע' הסימני' שהן לפשוטות לבדם. לעולם אם תמצא האות הראשונה של סימן ב' והאות האחרונה ג' תדע שהשנה פשוטה והחדשים חסרים והסימן בח"ג. ואם האות הראשונה ז' והאות האחרונה א' תדע גם כן שהשנה פשוטה והחדשים חסרים והסימן זח"א. ואם האות הראשונה ה' והאות האחרונה ז' תדע גם כן שהשנה פשוטה אבל החדשים כסדרן והסימן הכ"ז. ואם האות הראשונה ג' והאות האחרונה ה' תדע גם כן שהשנה פשוטה והחדשים כסדרן והסימן גכ"א.
הדרך השני בארבעת הסימנין שהם למעוברות לבדם. לעולם אם תמצא האו' הראשונה של סימן ג' והאות האחרונה ז' תדע שהשנה מעוברת והחדשים כסדרן והסימן גכ"ז. ואם האות הראשונה ב' והאות האחרונה ז' תדע גם כן שהשנה מעוברת אבל החדשים שלמים וסימן בש"ז. ואם האות הראשונה ה' והאות האחרונה ג' תדע גם כן שהשנה מעוברת והחדשים שלמים והסימן הש"ג. ואם האות הראשונה ז' והאות האחרונה ה' תדע גם כן שהשנה מעוברת והחדשים שלמים והסימן זש"ה.
הדרך השלישי בששת הסימני' שהם לפשוטות ולמעוברות. לעולם אם תמצא האות הראשונה של סימן ב' והאחרונה ה' יש לך לדעת שאם השנה פשוטה יהיה הסימן בש"ה ואם יהיה מעוברת יהיה הסימן בח"ה. ואם האות הראשונה ה' והאחרונה א' לפשוטה הסימן הש"א ולמעוברת הסימן הח"א. ואם האות הראשונה ז' והאחרונה ג' לפשוטה הסימן זש"ג ולמעוברת הסימן זח"ג.
דרך אחרת לדעת השלמים והחסרין וכסדרןעריכה
אם תהיה השנה פשוטה דע אי זה יום יהיה קביעות ראש השנה באותה שנה ובאי זה יום יהיה לשנה של אחריה ותחשוב מספר הימים שיש ביניהם. אם היה ביניהם ג' ימים אותה שנה חסרים ואם יהיה ביניהם ד' ימים אותה שנה כסדרן ואם יהיה ביניה' ה' ימים אותה שנה שלמים. והסימן גד"ה בפשוטה חכ"ש. כיצד הרי שרצינו לדעת סדור חדשי שנת ק"א שהיא בשנה פשוטה ומצאנו לפי המשפט שיהיה ראש השנה ביום שבת וראש השנה של שנת ק"ב יום ה', וידענו ששנת ק"א שלמים שהרי יש ביניהם ה' ימים יום א' ויום ב' ויום ג' ויום ד' ויום ה'. ואין יום הקבוע של שנה ראשונה במנין מפני שכבר נקבע אלא יום הקביעות של שנה שניה. ומזה החשבון תתבונן השאר.
ואם תהיה השנה מעוברת תעשה כמעשה הזה בעצמו ותראה אם יהיה בין יום שנקב' בו ראש השנה באותה שנה ובין יום שנקבע שנה שנייה ה' ימים אותה שנה חסרים ואם יהיה ביניהם ו' יהיה אותה שנה כסדרן ואם יהיה ביניהם ז' ימים אותה שנה שלמים. והסימן הו"ז במעוברת חכ"ש. ואם יהיה ראש השנה בשנה מעוברת יום ז' ובשנה הבאה גם כן יום ז' אותה שנה המעוברת שלמים שהרי יש ביניהם ז' ימים כי אין יום הקבוע של שנה ראשונה במנין כמו שאמרנו.
והטעם שיש בין קביעות שנה זו לשנה אחרת בשנה פשוטה כשהם חסרים ג' ובכסדרן ד' ובשלמי' ה' מפני שהשנה שהם כסדרן היא משנ"ד יום והנה יצאו ש"ן ז' ז' ולכן ד' סימן כסדרן. ובתוספת יום שלמי' ובחסרונו חסרים. ובשנה מעוברת כשהם חסרים ה' ימים ובכסדרן ו' ובשלמי' ז' מפני שהשנה שהן כסדרן היא (משפ"ג) [משפ"ד] יום והנה יצאו שע"ח ז' ז' נשארו (ה') [ו'] ימים ולכן ו' סימן כסדרן. ובתוספת יום שלמים ובחסרונו חסרים.
ודע כי אם יהיה ראש השנה יום ג' אותה שנה כסדרן לעולם והסימן לא גח"ש. ופירושו אם יהיה ראש השנה בג' לא תהיה אותה שנה לא שלמים ולא חסרים. ואם יהיה ראש השנה יום ז' או יום ב' לא תהיה אותה שנה כסדרן אלא או שלמים או חסרים לפי מה שיצא מן החשבון שביארנו והסימן בזה לא ז"ך ולא ב"ך. ואם יהיה ראש השנה ביום ה' אם השנה פשוטה אי איפשר שיהיו חסרים ואם היא מעוברת אי איפש' שיהיו כסדרן והסימן לא חפכ"ע בחמשי, ופירושו לא חסרי' בפשוטה ולא כסדרן במעוברת כשיהיה ראש השנה בחמשי.
ודע כי בשנה פשוטה אם יהיה קביעות תשרי ביום ב' וקביעות ניסן ביום של אחריו שהוא יום ג' אותה שנה חסרה. ואם יהיה ביניהם יום אחד אותה שנה כסדרן. ואם יהיה שני ימים אותה שנה שלמים. והסימן ד"ח א"כ ב"ש בפשוטה, ופירושו אם יום קביעות תשרי ויום קביעות ניסן דבקים זה אחר זה אותה שנה חסרים, ושאר הסימן מפורש הוא. אבל בשנה מעוברת הסימן ב"ח ג"כ ד"ש במעוברת ופירושו כפירוש הסימן הראשון.
והנה אכתוב לך שני לוחות בלוח האחד סימני השנים מראש מחזור רס"ט שהו' מחזורנו עד סוף מחזור רפ"ג שהם חמשה עשר מחזורים. ואכתוב בראש כל מחזור מהם בכמה שנים ליצירה הוא מתחיל. ובזה יהיה נודע לך בכמה שנים מן המחזור אתה עומד ותבא אל השנה שאתה עומד בה מן המחזור ההוא והסימן שתמצא בו כנגדה הוא סימן אותה שנה והסימן ההוא תעיין אותו בלוח השני ותדע קביעות חדשי השנה ותיקון המועדים והארבע פרשיות.
לוחותעריכה
וזה מעשה הלוחות
לוח לדעת סימני השנים מתחלת מחזור רסט עד סוף מחזור רפגעריכה
לוח סימני השנים הפשוטות והמעוברות ותחת כל סימן מהם קביעות לכל חדשי השנה ומועדיהעריכה
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |