שו"ת רדב"ז/א'סב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > |
[סימן אלף ושישים ושניים - חלק ג סימן תרלז]
שאלת ממני אודיעך דעתי על הפרי הנקרא אל בון ועל הקהוא שהוא התבשיל שנעשה מקליפי הפרי ההוא ושותים אותו נכרים אם מותר או אסור:
תשובה אני חקרתי על פרי זה וראיתי שאינו נאכל כמו שהוא חי והוא גרעינים קשים כאבנים שאי אפשר לאוכלן כלל רק קולין אותם בכלים מיוחדים לכך ומתרכך מעט ואוכלין גם השרים והמלכים לפי שאומרים שמועיל ליבש האצטומכא מן הליחות ולנקותה וכן שותים המשקה אשר עושים מקליפתו ולפי טעם זה ראוי לאסור. אבל קושטא דמלתא הוא שאינו עולה על שלחן מלכים ללפת בו את הפת ולפיכך אין בו משום בישולי נכרים ואי משום גיעולי נכרים הרי יש להם כלים מיוחדים לזה שלא יהיה בהם טעם כלל כדי שלא יפגום אותו ואע"ג דלא סמכינן אסתם כלי נכרים לאו בני יומן נינהו אלא אם בישל בדיעבד בהם אבל לכתחלה לא ובנ"ד לכתחלה הוא הא לא קשיא נכרים עצמם מיזהר זהירי בכלים אשר עושין בו משקה זה או שקונין בו פרי זה שיהיה נקי ומלובן מכל טעם מפני שפוגם אותו וא"כ מותר לאכול את הפרי ולשתות הקהו"א. מ"מ לשתות אותו במסיבה של עכו"ם איני מסכים לפי שנמשך מזה כמה תקלות וישראל קדושים הם ואין ראוי שיהיו עמהם במסיבותם וכ"ש שהמשקה ההוא אין בו לא טעם ולא ריח ולא מראה ואם הוא צריך לו לרפואה ישלח ויביא לביתו שכן עושים גדוליהם שמתביישים לשתות אותו במסיבה. והנראה לע"ד כתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |