אבני נזר/אבן העזר/קנ
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה יום ה' קדושים.
שוכט"ס לכבוד ידידי הרב המאה"ג מו"ה ישראל יעקב סג"ל אבד"ק פלונסק.
בדבר המגרש שנקרא לס"ת מרדכי ארי' ובפי כל מאטיל גם בפי הוריו מאטיל, רק אמו קוראתו לפרקים מעט מזעיר מרדכי ליב, ונכתב בגט מרדכי ארי' המכונה מרדכי ליב המכונה מאטיל, וכתב כת"ר כי הי' צריך לכתוב שם מאטיל קודם שם מרדכי ליב:
אעריכה
א) הנה בדיעבד אין חשש בזה כמבואר בש"ע סי' קכ"ט סעיף ב' דכל ששם השמות כתובים בפירוש אין חילוק בין כותב תחילה זה או זה:
בעריכה
ב) גם מה שכתב המכונה מרדכי ליב והי"ל לכתוב דמתקרי, אין לחשוש בדיעבד כמ"ש כת"ר כי הישועות יעקב הורה לכתוב לכתחילה המכונה:
געריכה
ג) ומה שחשש כת"ר עוד בגט זה מחמת שלא כתב והמכונה, ולא ידענו על מה קאי מכונה השני, אם אלפניו אם אלפני פניו, אינו חשש כלל, כי המכונה קאי על האיש לא על השם כמ"ש הדרכי משה באיש כותבין המכונה בסגול ובאשה בקמץ, וכבר ביאר זה הנוב"י, ולדעתי אם כותבין בויו יכתבנו "ומכונה" לא והמכונה, ולדעתי כי ט"ס בב"ש שכתב והמכונה, אך המכונה אין בו חשש כלל, כי הוא מתוקן בלשון:
ד-העריכה
ד-ה)[1] אך באמת יש בזה חשש פסול בדיעבד, כי שם מרדכי ליב שרק אמו קוראתו מעט מזעיר אינו שם כלל, כמ"ש הנוב"י בשם פילץ, כי אם רק אחד או שנים קורין לא חשוב שם כלל, ולא דמי למיעוט כי הוי מיעוטא דמיעוטא, ובאמת אם הי' נקרא תחילה בפי רבים מרדכי ליב ואח"כ נקרא רק גבי אמו לפרקים, יש לדון דלא חשיב נשתקע כיון שתחילה הי' לו שם זה כל זמן שנשאר רשימה ממנו לא חשוב נשתקע, אך כת"ר לא ביאר במכתבו כלל אם הי' נקרא תחילה מרדכי ליב.
גם אם הי' נקרא תחילה מרדכי ליב עיין בתשו' הרי"מ סי' ל"ה באחר ששמו וואלף רק שאומר ששמו מנלי וואלף, ולתורה קורין אותו לפעמים מנחם זאב ולפעמים זאב לבד, ובמענטריקעס כתוב מנלי וואלף ומסופק אם לא חשיב נשתקע מחמת המענטריקעס ואם מנלי הכינוי לא נשתקע גם מנחם לא הוה נשתקע [והם דברי הב"ש במרגלית פעריל] הרי דמנחם בעצמותו הי' חשוב נשתקע מחמת דרק לפעמים קורין אותו לתורה כך ובפי כל נקרא וואלף לבד, לא מהני האי לפעמים לחושבו לא נשתקע, ה"נ כיון שאמו אינה קוראתו תמיד רק לפעמים חשוב נשתקע:
ועריכה
ו) ע"כ לדעתי לכתוב גט שני בלי כתיבת השם מרדכי ליב כלל, כי אם נחליט דחשוב נשתקע, דומה למ"ש הב"י בחיים שהכל קורין אותו ביאבנט דאם כתוב גם שם חיים בגט אינה מגורשת, הגם דשם חילקו האחרונים מחמת דשם ביאבנט ביאור לשם חיים, מ"מ בזה האחרונים מסכימים דכל שכתב גם שם נשתקע בגט פסול, ומה שדיין אחד אמר בשמי כי כשר, חלילה לא אמרתי כן, רק שהרב יכתוב לי המעשה כמו שהי' ואז אשיב, רק זאת אמרתי כי מה שכתבו המכונה שני קודם לראשון אין חשש:
זעריכה
ז) ובגט שחשב ששם האשה פרידל בצירי וכך אמר לסופר ונכתב בגט בשני יודין ואח"כ נודע כי נקראת בפתח, וא"כ הי' לו לכתוב בלי יוד כלל רק פרדל (וכן הייתי מצוה לכתוב בגט אם בא לפני כי יותר נכון לכתוב בלא א' ג"כ] ויש בזה עוד חשש שלא לשמה, מאחר שאמר לסופר כתוב לאשתי פרידל בצירי ובאמת היא נקראת בפתח, נמצא שהסופר בשעת כתיבת הגט חשב לשם אשה ששמה פרידל ולא לשם האשה ששמה פרדל, ע"כ יכתבו גט שני:
- ↑ בדפו"ר נדפסה אות ד' ודולגה אות ה', לא 'סידרנו' את סדר הפסקאות מחדש מפני המציינים לדברי רבנו לפי סימון הס"ק המקורי. אבל חילקנו את הפסקה לשניים במקום המשוער שנתחלקה לפני רבנו.