אבני נזר/אבן העזר/שפד

גרסה מ־12:00, 20 באוקטובר 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבני נזר TriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png שפד

{{מרכז|חידושים מסכת קידושין}

סימן שפד
פרק האשה נקנית

אעריכה

א) (דף ב' ע"א) במשנה בפרוטה פירש"י של נחושת, נראה מדבריו דכסף דקרא לאו כסף ממש אלא מטבע, וכסף הוא שם מושאל למטבע, משום דסתם מטבע הוא כסף וכ"ש לפי ההלכה דכספא טיבעא לגבי דהבא וכ"ש לנחושת, וכן מוכח מדבריו (דף י"א.) ד"ה ושל דבריהם וז"ל הלכך פרוטה לא מצית למימר לפי שהיא של נחושת ובצורי מטבע של נחושת ליכא ובקידושין כסף כתיב, עכ"ל, מבואר דאי הוה בצורי מטבע של נחושת היינו יכולין לומר דכסף דקרא של נחושת, וכן לדידן דכסף דקרא לאו של צורי כסף דקרא של נחושת דפרוטה של כסף ליכא כדאמרינן בכתובות (ק"י:) ועיין בתוס' מנחות (ק"ז) ד"ה ודילמא:

בעריכה

ב) והא דשיעור פרוטה הוא כמשקל חצי שעורה של כסף אף דכסף דקרא של נחושת, משום דכספא טיבעא ונחושת הוא דאייקר וזיל כדאיתא בריש פרק הזהב, על כן משערינן במידי דקיץ, וכהאי גוונא מצינו ריש הזהב למ"ד דהבא טיבעא אם הוזל כספא צריך להוסיף על שיעור חמש סלעים של פדיון הבן, אף דבקרא חמשת סלעים כתיב, ועיי"ש בשטמ"ק בשם הריטב"א שהקשה דהאיך אפשר שיפחות משיעור המפורש בתורה אי אייקר כספא לגבי דהבא, ותירץ דכיון דכספא פירא לגבי דהבא א"כ אם לעולם יתן חמש סלעים ישתנה שיעור פדיון לפי הזמן ואי אפשר, ועל כרחין דשיעור חמש סלעים לפי שעמדו הסלעים אז בימי משה ואם הוקרו יפחות עכת"ד, וכן הוא בקידושי אשה אף דכסף דקרא פרוטה של נחושת, מ"מ על כרחין השיעור תלוי כפי יוקרא וזולא של נחושת לגבי הכסף, ולעולם צריך שיהי' שוה כמשקל חצי שעורה של כסף, דאל"כ ישתנה שיעור קידושי אשה אם יוזל הנחושת או ייקר:

געריכה

ג) הארכתי בדבר פשטות לפי שראיתי באבני מילואים ריש סי' כ"ז שהאריך ללא צורך וכל דבריו שם תמוהים, ראשית מה שהקשה כיון דכסף דקרא צריך שיצא בהוצאה [מ"ש זה בשם הרשב"א ללא צורך, דמפורש ברש"י ותוס' דף י"א] ופרוטה בימי משה לא הי' רק מעה או דינר כמ"ש התוס' (י"א:) ועל כרחין כסף דקרא היינו ממון ומנ"ל שיעור חצי שעורה כסף, ולק"מ דבתוס' לא נזכר רק במטבע פחות שבצורי, ומ"מ אמת דפרוטה של כסף ליכא, אלא דכסף דקרא פירושו מטבע אף אם היא של נחושת, ומ"מ השיעור על כרחין במשקל כסף כנ"ל דברי השטמ"ק בפדיון הבן, ועל כן מה שהכריח דלדעת הרי"ף והרמב"ם כסף דקרא לאו היינו כסף היוצא, ליתא, גם מה שהניח לבסוף בצ"ע בפחות מחצי שעורה כסף שהוקר ליתי' עיי"ש:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.