אבני נזר/אבן העזר/שכ

גרסה מ־11:58, 20 באוקטובר 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עיצוב וחלוקה לס"ק)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אבני נזר TriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png שכ

סימן שכ

אעריכה

א) (שם) בתוד"ה הרי זו מקודשת ותנאי בטל, ע"כ בדכפלי' לתנאי' איירי כו' ובתוס' רע"ק סוף פרק יוד דפיאה הקשה דמנ"ל שהי' דרך תנאי אימא שמקדשה בגרעון זכות זה שלא יהי' לה עליו שאר כו' וכמו על מנת שלא יהי' לו עליו אונאה והלוקח קיבל עליו זה והניח בצע"ג עיי"ש:

בעריכה

ב) ונ"ל דלק"מ דהא שתיקה דלאחר מתן מעות לאו כלום, על כרחין דלא אמרינן שתיקה גרידא כהודאה רק מה שמוכח מקבלת המעות, ומזה אין ראי' שקיבלה עלי' שלא יהא לה עליו שאר כו' ומה מועיל דעתו שיפקע חיובים שלה:

געריכה

ג) ואף דבגמ' פרק הזהב אמרינן בטעמא דר' יהודה משום דידעה ומחלה, הוא לפי האמת שהי' תנאי כפול ואם לא תתרצה בתנאי יהי' הקידושין בטלין, א"כ מוכח מקבלת המעות שמתרצה בתנאי.

דעריכה

ד) ואין להקשות הרי אם לא תמחול יהי' מתנה על מה שכתוב בתורה גם לר' יהודה ולא יהי' הקידושין בטלין, דלק"מ, לא מבעיא לשיטת התוס' ישנים בשם ר"ת דטעם דלא נתבטלו הקידושין משום דהוי כמפליגה בדברים דאי אפשר שיהי' קידושין ולא יהי' לה עליו החיובים ולר' יהודה דכשמוחלת מהני א"כ הא אפשר שתמחול ולאו מפליג בדברים הוא, ואם לא תתרצה בתנאי שפיר יהי' הקידושין בטלין, אך אפי' להתוס' דילפינן מתנאי בני גד וב"ר, מ"מ כיון דכשמוחלת לאו עוקר דבר מה"ת הוא , א"כ לאו ודאי עקר כיון שאפשר שתמחול, ובגיטין (פ"ד:) אמרינן דהיכי דלאו ודאי עקר לא חשוב מתנה על מה שכתוב בתורה, ועוד דיש לפרש תנאי שלו על מנת שתתרצה ושפיר יהי' הקידושין בטלין אם לא תתרצה ותמחול. וא"כ מוכח מקבלתה שמתרצית, אבל אם לא כפלי' לתנאי' אין ראי' משתיקה כלל שקיבלה התנאי:

העריכה

ה) (שם) בא"ד וא"ת הא דתנן במנחות ע"מ שאגלח בבית חוניו כו' והשתא אמאי והא מתנה עמ"ש בתורה הוא:

ועריכה

ו) ונלפענ"ד דבשלמא במקדש על מנת שאין ליך עלי כו' אם הי' התנאי קיים הי' הדין שאין לה עליו שאר כו' כיון שאם יהי' לה, יתבטלו הקידושין ואין לה, ואי אפשר לחול החיוב, וכיון שאין לה הקידושין קיימים, נמצא שהתנאי הוא שיחולו הקידושין ולא יהי' לה, והרי התנאי זה גורם לעקור דבר מה"ת, אבל בעל מנת שאגלח בבית חוניו אי אפשר שיהי' מצוה בגילוח בית חוניו, מה תאמר אם לא יהי' מצוה לא יחול הנזירות, אם לא יחול כל שכן שלא יהי' מצוה, נמצא שהתנאי זה אם יהי' קיים לא יועיל רק שלא יחול הנזירות, וזה אינו עקירת דבר מן התורה כלל ודו"ק:

זעריכה

ז) (שם) באו"ד ואור"י דלא אמרינן מתנה עמ"ש בתורה כו' ביאור דבריהם דהתם אין התנאי רק אם הדין שמהני הגילוח בבית חוניו מקבל עליו הנזירות ואם הדין שאינו מועיל הגילוח בבית חוניו אינו מקבל עליו, אבל אי אפשר לפרש התנאי שיודע שלא מהני גילוח בבית חוניו רק על ידי התנאי יועיל, דזה אי אפשר כנ"ל, אבל בקידושין הוא חושב דע"י התנאי לא יחול החיוב כיון שאם יחול יתבטלו הקידושין ולא יחול, ותנאי שלו על מנת שישתנה בקידושין אלו דין תורה, והוא מעין התירוץ שכתבנו:

חעריכה

ח) ויש ליישב עוד קושיית התוס' עפ"י ש"ס דגיטין (פ"ד:) דלא חשוב מתנה עמ"ש בתורה אלא אם ודאי עקר, והכא אפשר שיגלח במקדש ותנאי שלו הי' שאם ירצה לבסוף לגלח במקדש יחול הנזירות אף אם לא יועיל גילוח בבית חוניו שעל כן הדין יגלח במקדש:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.