אבני נזר/אבן העזר/קצב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אבני נזר אבן העזר קצב

סימן קצב

ב"ה יום א' שמות תרס"ב לפ"ק פה סאכטשאב יע"א.

שלוכ"ט לכבוד הרב החריף הישיש מו"ה יהודא ליב נ"י דומ"צ דק"ק וולאצלאוועק.

דבר הגט שכיב מרע שנכתב שמואל בן שאול דמתקרי שואל יעקב ושם אביו מפורסם שואל יעקב, ולאשר חשש לדעת הט"ג שכל שואל שם עריסה שלו שאול רק משום דלא מסמנא דלא סליק בי' כו' ע"כ מכנין שמו שואל על כן כתב כנ"ל, ועתה חושש משום שהט"ג כתב לכתוב בזה שואל יעקב דמתקרי כו' ופסול אפילו בדיעבד אם לא כתב תחילה שני השמות, אך הביא דעת הר' ברוך פרענקיל בספרו עטרת חכמים שדעתו בזה להכשיר אך לא רצה להקל נגד הבית אפרים אך אם יסכימו להכשיר יצטרף ג"כ] וגם שרק שם אביו, על כן מסופק אם להכשיר בדיעבד:

תשובה

א

א) לדעתי יש עוד חשש בזה כי לכתוב שאול ואין יודעין ששמו כך רק מחמת אינו ראוי והי' ראוי לכתוב שואל יעקב לבד, ושמעתי שהגאון מפלאצק, כמדומה שספרו נקרא גט מקושר] כתב שחלילה לכתוב שם שלא נודע רק מחמת הוכחה:

ב

ב) ובעיקר דינו של הטיב גיטין אם לא כתב שני השמות תחילה אם לפסול בדיעבד, לכאורה נראה לפי מה שהעלה הט"ג דמי שיש לו שני שמות נקראין ביחד כגון ראובן שמעון וכתבם בשני שיטין כשר דלגמרי חשוב שני שמות, וא"כ אם לא כתב תחילה רק שם אחד לא חשוב שינה שמו, שהרי כתב שם אחד כתיקנו, ובוודאי אם היינו אומרים שחד שם הוא דומה לנקרא שמו ראובן וכתב "ראו' דהוי שינוי השם, אך עכשיו דשני שמות הוא רק חסרון שלא כתב כל השמות, ובשם אביו יש להקל בפשיטות:

ג

ג) אך התינח אם לא הי' כותב שם יעקב כלל, אך משום שכתב שאול דמתקרי שואל יעקב, הוא כמורה באצבע דשאול הי' נקרא לבד בלא שם יעקב עמו וגרע כיון שהבעל הי' נקרא שאול יעקב ונראה שאינו הבעל:

ד

ד) וראיתי ראיית עטרת חכמים להכשיר בדיעבד דהנה דעת הב"ש במהד"ק במי ששמו המובהק יהודא משה ונקרא ליב משה לכתוב יהודה המכונה ליב משה, אך שבמהד"ב לא הזכיר מזה ומטמין דבריו לכתוב יהודא משה דמתקרי ליב משה וכדעת הנ"ש, אך מ"מ אם איתא שהי' דעתו שיהי' פסול בדיעבד אם יכתוב כמ"ש במהד"ק הי' מחויב לחזור בפירוש להרים מכשול איסור א"א:

ה

ה) ולדידי אין דיוק, דממנ"פ אם יבינו העולם שחזר בו הא אין כאן מכשול ואם יבינו שלא חזר בו ויכתבו כמ"ש במהד"ק, לא יהי' משמעות בגט שאין זה הבעל ששמו יהודה משה, כיון דמי ששמו יהודה משה כותבין בגט יהודה דמתקרי ושפיר הוא הבעל וכשר, וזה אם יתפסו. העולם כמ"ש במהד"ק לכתוב רק הראשון המשתנה, אך מאחר שנתפשטה הוראה בכל ישראל לכתוב שני שמות אם כותבין רק שם אחד איכא לעז ויאמרו שאין זה הבעל:

ו

ו) אך מה שיש לדון בזה, דהנה בטיב גיטין כתב דהמנהג בשם שאול שעולה לתורה וחותם בשם שאול אך קורין אותו שואל, ושאלתי איך המנהג בזמה"ז ואמרו לי שקורין לתורה שואל [וכן יראה לי מתוך מכתב מעלתו שהוכיח ששמו מעריסה שאול שכ"כ בט"ג דמי שקורין שואל שם העריסה שאול, ואם איתא שקראוהו לתורה שאול לא הי' צריך הוכחה] והנה בשינה שם אביו שהרא"ש פוסל משום שמדמה אותו לשם דירה שהאדם נקרא על שם מקום שדר בו, ה"נ נקרא על שם אביו, אבל אינו נקרא על שם עריסה של אביו, ואין ניכר שם עריסה יותר ממקום לידה וכשם שאם שינה מקום לידה כשר משום שא"צ לכתוב ואינו נקרא על שם מקום לידה, ה"נ אם שינה שם העריסה של אביו, דהא א"צ לכתוב שם אביו כלל, ואינו נקרא על שם עריסה של אביו, ועל כן אם הן הדברים שנקרא אביו לתורה שואל יעקב וגם חתם כן, או לא הי' יודע לחתום כלל יש להכשיר:

ז

ז) ואף דבשינה שם לידה מפקפק בשו"ת הרי"ם לדידן שאין כותבין שם דירה, מ"מ בנידון דידן לא שינה כלל שהרי שאול אחד משמותיו והרי שמו ניהו כמ"ש בט"ג שאם נכתב בשני שיטין כשר, רק שתאמר כיון שבכל גיטין נכתבו שני השמות תחילה ובגט זה נכתב שם שאול לבד בתחילה איכא לעז, ופסול ה מהרא"ש למדנו שכתב כן בשינה מקום דירה והוא לא כתב רק משום שנקרא על דירתו ולא בשם עריסה של אביו שאינו נקרא על שם זה:

ח

ח) והנה מחמת חשש השני שלא ידענו אם קראוהו מעריסה שאול ושמא קראוהו שואל והוי שינה אביו ממש, אך אם כן הדברים ליכא לעז כיון שכתוב בגט דמתקרי שואל יעקב רק שיאמרו שם עריסה הי' שאול, מה בכך הלא אין ידוע לכל ששם בעלה הי' שואל מעריסה, אך לפי מה שמפקפק בתשו' הרי"ם בשינה שם לידה גם בזה יש פקפוק, אך בזה שלא נודע אין להחמיר כולי האי ועל כן אם ידוע שקראוהו לתורה שואל יעקב וכך הי' חותם, או שלא הי' יודע לחתום כלל יש להתיר בדיעבד:

ט

ט) ועל דבר שנתפשרו שהאשה תפטור היורשין בערכאות מזכותה בבית והאשה לא פטרה, אין לחוש לדעת מהר"ם מלובלין ז"ל בהבטיחה לשכ"מ שאם יבריא תחזור ותשאנו ולבסוף לא רצתה להנשא אליו שהגט בטל. והנה מקור ראייתו מהא דב"מ (ס"ו.) אי קיימת דידך אנא, דמשום שהוא הסכים תחילה לגרשה בלא דברים אלו הוי פטומי מילי, אבל בשכ"מ שתחילת גירושיו הי' בהבטחה זו חשוב כתנאי גמור, וחזר ופקפק משום דהתם אמרה דידך אנא משמעות שלא יהי' גט, והכא הבטחה הי' להנשא אליו (וע"ז חזר להביא ראי' מגיטין (מ"ו:) במוציא אשתו משום איילונית]:

י

י) ואני תמה דוודאי דאי קיימת דידך אנא ג"כ הפירוש שתחזיר ותשאנו, דאל"כ מה הוקשה לתוס' ורא"ש והובא במהר"ם מלובלין שם] פרק מי שאחזו דלמה לי משום דהתנתה היא ולא הוא תיפוק לי' דלא הוי תנאי כפול, והא טעם דבעינן כפול דבלא כפלי' לתנאה לא אמרינן מכלל הן אתה שומע לאו, והכא הרי הלאו בפירוש דאי קיימת דידך אנא שלא יהי' גט, אלא ודאי פשיטא להו לתוס' דידך אנא הפירוש שתנשא לו, ועל כן אפי' הי' תנאי גמור שתנשא לו מ"מ הא לא כפל שאם לא תנשא לא יהי' גט, ואם כן מוכח שאם אמר הוא בתחילת הדברים שאם יקום תנשא לו הוי כתנאי, אך בנ"ד שמשמעות מכתבו שהשכ"מ לא דיבר עמה כלל שתפטור היורשין בערכאות רק עם היורשין התפשרה, רק מעלתו בא לדון משום אומדנא, ואומדנא זו לא ידענא, ואין רצוני להתערב בזה כלל. הק' אברהם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.