אבני נזר/אבן העזר/סא
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה אור ליום ג' ויחי פה סאכטשאב.
החוה"ש וכ"ט לכבוד אאמו"ר הרב הגאון הגדול המפורסם נ"י עה"י פה"ד כקש"ת מו"ה זאב נחום נ"י אבד"ק ביאלא.
א
א) העגונה מירקע לפענ"ד פשוט להתירה, כי אף אם נחשוב תשובת החולה הן על שאלת ר"צ אם שם אביו ר"ש מלמד להכחשה על כל סימנים שאמר תחילה שמורים שאשתו היא מירקע הנ"ל, וגם אמר בפירוש שאשתו היא מירקע הנ"ל כי בוודאי אין בביאלא מי שחסר מעיר שיהי' שם אבי' ר"ש מלמד ויש בו כל הסימנים שאמר] ונסלק כל דבריו כמאן דליתא, כי חוץ לב"ד יכול לחזור ולהגיד, כדברי הר"ן בתשו' והרמב"ן במלחמות פרק האומר בקידושין בשמעתתא דיש לי בנים יש לי אחים חולק על זה], הלא יש בגביית העדות כי האיש שמסר הקוויטל מת והקוויטיל מכירים שהוא כת"י בעל העגונה ונתברר שבעל העגונה מת:
ב
ב) ואין לדון בזה משום דבר ולא חצי דבר,, כי המעידים שמסר הפיתקא צריכים לעדים שמכירים כת"י הפיתקא, דבעדות אשה שא"צ למשפטי העדות, א"צ ג"כ שיהי' כולו דבר, ומה שיש בתשוק' הרא"ש בעדות אשה צריך שיהי' גם תחילתו בכשרות, היינו משום דתחילתו בפסול יש חשש דלא דייק כמבואר בספ"ב דכתובות:
ג
ג) גם יש לתלות שלא שמע היטב שאלת ר"ש כדי שלא יכחשו כל הדברים שאמר תחילה, גם י"ל דמה שכתב בפיתקא הוא כאילו אמר בפני ב"ד דעדים החתומים על השטר כו', אך דיש לדון בזה דע"א בשטר לא מהני, אלא דא"צ לזה כלל כנ"ל:
ד
ד) גם י"ל דזה דומה לתשו' חכ"צ סי' מ"ד באחד שילדה אשתו תוך ששה חדשים לנשואין וולד בן קיימא והבעל אומר שהוא בנו ושלא בא עלי' קודם הנשואין, והשיב החכ"צ שהוא בחזקת בנו, כי במה שאמר שהוא בנו התורה האמינתו, ומה שאמר שלא בא עלי' קודם הנשואין אין משגיחין בדבריו, ואף שאם לא בא עלי' קודם נשואין, ע"כ אינו בנו והאב נאמן לומר אין זה בנו, מ"מ כיון שהוא אמר שהוא בנו אין משגיחין במה שאמר לא בא כו', ה"נ כיון שהוא אומר שהוא בעל האשה מירקע בת ר' ליב פייגענבוים, וע"ז נאמן, אין משגיחין במה שאמר שאביו ר"צ מלמד, אשר ומזה יהיה מוכח שאינו בעל האשה מירקע, ועיי"ש בחכ"צ שמוכיח כן מרמב"ם בפי' המשניות, וכן מוכח בתשו' הר"ן סי' מ"ז ד"ה ובודאי:
מכל הלין טעמי נ"ל פשוט וברור להתירה:
דברי בנך הדו"ש הק' אברהם.
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |