אבני נזר/אבן העזר/רמב
|
< הקודם · הבא > |
סימן רמב א) (ג' ע"א) בגמ' תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה מא"ל, הסוגיא נפלאת מאד דגם בקידושי כסף צ"ל דביאות שאח"כ יהי' בעילת זנות, והתוס' פירשו בשלמא בכסף אמרינן הפקר ב"ד הפקר ואינו מובן דבגמ' מפורש משום דאדעתא דרבנן מקדש, וטעם זה שייך גם בקידש בביאה:
ב) ולפענ"ד לפרש דהנה ביבמות (נ"ט:) דאפילו פנוי הבא על הפנוי' עשאה זונה ופסולה לכהונה ממאנת כשירה אף דקידושי קמאי עקרא ואגלאי מילתא דפנוי' היתה, וכתב הריב"ש דכיון דמתחילה היתה אסורה מספק לכולי עלמא לא חשובה זונה, וע"כ מקשה התינח בקידש בכסף אף דנעקרו הקידושין למפרע אין הבעילות של אח"כ בעילות זנות כיון דמ"מ היתה אסורה מספק, אבל בקידש בביאה, דבשעת ביאה עדיין מותרת להעולם, אי משום דאינו מקדשה אלא בגמר ביאה ובשעת תחילת ביאה עדיין מותרת היא, אי משום דבכל קנין בשעת קנין עדיין אינו של קונה [וכמדומה לי שכ"כ רש"י באיזה מקום] רק קידושי ביאה אינה חשובה בעילת זנות כיון שהיא ביאת קידושין, אבל כשעקרו חכמים הקידושין ואינה ביאת קידושין שפיר חשוב בעילת זנות, דבשעת ביאה אף מספק אינה אסורה להעולם כנ"ל, ומשני דשוי' חכמים לבעילתו בעילת זנות ולא השגיחו חכמים אף אם יהי' בעילת זנות:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |