הפלאה שבערכין/אביי
|
< הקודם · הבא > |
אות אביי רב אבא אמר שאלתי את סומכוס ע"כ. ודע דמצאתי עוד נזכר רב אבא בברייתא דחולין פ"ד א"ר אבא זה אחד מן הדברים וכו' והיא תוספתא פ"א דביצה.
עוד שם אבל שמואל ודאי כיון דהוא רישא דאמוראי ליקרי' ע"כ. ע' ב"מ פ"ה: דהוה טרח רבינו הקדוש למיסמכי' לשמואל ולא הוי מסתייעא מילתא כו' ע"ש.
עוד שם דאביי נחמני שמו ומפרשי בכמה דוכתי מגמרא ע"כ. שבת ל"ג. ע"ד. כתובות ס"ה. הוריות י"ד. פסחים קי"ב: ע"ז נ"ח. נדרים נ"ד: מעילה ך: גיטין ל"ד: ע' קונטרס:
עוד שם אבל רב שכתבת לא רב שמו אלא אבא שמו ומפורש בכמה מקומות כו' ע"ש ז"ל תוס' בחולין ל"ח. ד"ה איצטריך לי' לאבא, פי' רש"י דשמואל הוה קרי לרב הכי בלשון כבוד, ובערוך פי' שכך שמו ורב היו קורין אותו על שם חשיבתו כמו דבכל דוכתי הוו קרו לי' רבי לרבי יהודא הנשיא, ושמואל שהי' חבירו הי' קורהו בשמו כו' מיהו על רב המנונא דאמר ביומא פ"ז. קאזיל אבא למיקטל גברא, קשה שהי' תלמידו וקורהו בשמו ואמר בחלק ק'. מפני מה נענש גחזי שקרא לרבו בשמו, ולפי' הקונטרס דאבא לשון חשיבות ניחא עכ"ל.
ולכאורה י"ל דבלתי ספק מודה הערוך דאבא לשון חשיבות הוא כמו אבי אבי רכב ישראל בלשון עברי אבי ובלשון תרגום אבא מורין על הגדולה, ושפיר אמר רב המנונא אבא [והגע בעצמך מי שיש לו אב ששמו אבא היאסר לו לקרות אבא] גם ששמו כך הואיל והשם אבא יורה ג"כ על גדולתו רשאי לקרותו משא"כ גחזי שאמר אלישע שאינו סובל כי אם שם האיש שפיר נענש שקרא לרבו בשמו: וז"ל רש"י בשבת נ"ג. אי הכי אמר אבא, חבירי כמו אברך אבא למלכא (בראשי' מ"א), וז"ל הרשב"ם בב"ב נ"ב. אבא כך היה שמו כו' אבא אריכא כו' ואמרינן בנדה (ך"ז:) [כד:] רב ארוך בדורו הי', והאי דקרו לי' רב כמו שקורין לרבי יהודה הנשיא רבי בארץ ישראל קרו לי' נמי בבבל רב וכן מצאתי בספר ערוך המובא מרומא, עכ"ל, ובביצה ך"ט ב' דריש רבא בר רב הונא זוטרא כו' אמר להו רב נחמן פוקו ואמרו לי' לאבא כו' פי' רש"י לאבא לחבירי. ודע דבפסחים מ'. אמר רבה בעל נפש כו' אמר רב נחמן מאן ציית לי' לאבא וכו' כתב רש"י ד"ה לאבא רבה הכי קרו לי' לשון רבנות, אבל בפסחים פ'. לא פי' רש"י כלום, ברכות מ"ז. ז"ל רש"י ד"ה אלו וכו' שמואל הי' קורא לרב אבא, לכבודו, וביבמות נ"ז: אמר שמואל ומודה לי אבא כו' ז"ל רש"י משום דקשיש מיני' קרי לי' אבא כמו נשיאי ורבי, וכתבו תוס' בזה"ל אמר שמואל ומודה לי אבא לא כמו שפי' בקונטרס לשון חשיבות אלא כך הי' שמו של רב כדפי' בערוך בערך אבא (צ"ל אביי) כדאי' בברכות מ"ז. אילו מייתו ארדיליא וגוזליא לאבא, ורב כהנא דאמר בברכות ס"ב. דמי פומא דאבא כדלא טעים תבשילא, ובראשית הגז (דף קל"ז:) נמי אמר מאן ריש סידרא בבבל אבא אריכא וקצת קשיא על רב כהנא שהי' תלמידו של רב היאך הי' קורא לרב בשמו ושמא משום דרב כהנא תלמיד חבר דר' הוה וכו' עכ"ל תוס' שם. ומעתה י"ל [לפי קבלת רבינו הערוך שהי' רב בשמו אבא] דרב המנונא ג"כ הי' תלמיד חבר דרב ולכך אמר ביומא פ"ז. קא אזיל אבא למיקטל גברא ויתיישב קושיית תוס' בחולין ל"ח. שהבאתי לעיל ולא קשה על רבינו, בתענית ד': אמר רב וכו' אמר להו שמואל פוקו ואמרו לי' לאבא וכו' פי' רש"י לאבא לחבירי, בחולין מ"ה: ז"ל רש"י ד"ה אבא רב הכי הוה קרי לי' שמואל דרב הוה עדיף מיני' אני שמעתי אבא ואית דגרסי אבא חבירי עכ"ל, ובכתובות ק"ז. אמר שמואל מודה לי אבא לא פי' רש"י כלום, בעירובין ע"ח. דקאמר שמואל ולא ידע אבא טעמא דמילתא וכו' לא פי' רש"י כלום.
עוד שם, דאמר רב נחמן דציית לי' לאבא כו'. פסחים דף מ'. ורש"י פי' דקרו לרבה הכי על שם חשיבותו, ע"ש דאזיל לשיטתי' כמו שכתבתי לעיל.