הפלאה שבערכין/גויה-א
|
< הקודם · הבא > |
אות גויה כתובות ד' ס"ד: ר' שמעון אומר ב' ידות לככר מג' ככרות לקב חציי' לבית המנוגע וחצי חציי' לפסול את הגוי', עכ"ל, והיא משנה בעירובין ד' פ"ב: דמייתי רבינו לקמן.
עוד שם יומא דף פ': כזית בכדי אכילת פרס וכחצי פרס בכדי אכילת פרס אמר לי' רב פפא הנח לטומאת גויות דלאו דאורייתא, עכ"ל, לפנינו איתא מתקיף לה רבא כזית בכדי אכילת פרס וכותבת בכדי אכילת פרס חצי פרס בכדי אכילת פרס אמר לי' רב פפא הנח לטומאת גווי' דלאו דאורייתא וכו', זה לי ימים רבים שהי' קשה לי למה בדברות השניות מתקיף רבא בככותבת בכדי אכילת פרס הלא יכול לאלם ולהגדיל הפליאה יותר, מכזית שהוא בכדי אכילת פרס ולמה חצי פרס בכדי אכילת פרס, ונלאיתי לישבו אם לא בגדר דחוק, עתה הרחיב ד' לנו ופרינו בארץ עפ"י גירסת הערוך דמתקיף רבא בשאלה השניי' כמו שהתחיל בשאלה הראשונה ולהגדיל הקושיא נקט כזית שהוא שיעור הפחות ואפ"ה השיעור לצרף בכדי אכילת פרס, ומ"ט חצי פרס שהוא שיעור גדול שני בצים שוחקות יצטרף ג"כ כשיעור אכילת פרס, וחידוש גדול שלא הערה בזה אחד מן המפרשים הגדולים.
עוד שם פרס חצי חלה, עכ"ל, פירש ככר.
עוד שם בסוף האות שבת ד' י"ד. אוכל אוכל ראשון ואוכל אוכל שני מ"ט גזרו בו רבנן טומאה וכו' ושניא מטומאה דאורייתא דאלו טומאה דאורייתא טמא לתרומה טומאת ערב ובעי הערב שמש והאי כיון דטבל טהר ולא בעי הערב שמש וכו' עכ"ל, הביאו רש"י (בשבת ד' י"ג:) בזה"ל ומצאתי בספר ערוך משונה טומאה זו מטומאה דאורייתא וכו'.