בנין ציון/ב/מח
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה בחדש סיוון תרכ"ה
- להנ"ל בני שי'
- מה שהקשית למה פסקינן כרבי דבתרי זמני הוי חזקה נגד מתניתין דיבמות (דף פ"ו).
הנה מפסק הלכה ודאי אין קושיא דאפילו יהי' מוכח ממתניתין (דף פ"ו) כרשב"ג הרי שם (דף ס"ד) אמרינן סתמא היא וכו' נישואין כרבי ומפרש נישואין הא דאמרן ופי' רש"י משום דסתם תנא דידן כרבי ולכן אפילו יהי' הסתם משנה (דף פ"ו) כרשב"ג מכ"מ אזלינן בספק סכנה להחמיר כהך סתמא דפרק הבע"י אלא דיש להקשות למה לא פריך הגמ' על מתניתין דפרק יש מותרות לימא מתניתין דלא כרבי וכמו דפריך ביבמות (דף כ"ו) על מתניתין שם. אכן פשוט דאין זה קושיא דמתניתין דפרק יש מותרות אתי לאשמעינן דין אכילת תרומה ומעשר מי האוכלת ומי שאינה אוכלת והרי אפילו בדאורייתא אמרינן דאי לאיסורא כתיב קרא כדאמרינן שם (דף ע"ח) כש"כ שאין קושיא על מתניתין שאשמעינן דיני אכילת תרומה במי שעבר ונשא קטלנית אמנם אם יש להקשות קשה ממתניתין אחרת של אותו פרק ולמה הקשית מסוף הפרק ולא ממה דתנן שם בתחילת הפרק (דף פ"ד) ואלו מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן כה"ג שקדש את האלמנה ויש לו אח כהן הדיוט והיאך משכחת בזה שמותרת ליבמה כיון שקדשה הכה"ג כשהיא אלמנה כבר מת בעלה הראשון ועכשיו שקדשה הכה"ג ומת הרי מתו ב' אנשים והיאך מותרת ליבמה לרבי וא"כ לימא מתניתין דלא כרבי ולמה שתיק הגמ' מזה וקושיא זו הקשיתי בספרי ע"ל יבמות (דף כ"ו) והבאתי ראי' לזה לדעת הרא"מ שאין ביבום דין קטלני' ונגד החכם צבי בתשובתו (סי' א'):
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |