בנין ציון/ב/ל
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה אלטאנא יום ד' כ"א אייר תרי"ח לפ"ק
- לחתני הרב מו"ה יוסף איזאקזאהן אב"ד דק"ק ראטטערדאם יע"א.
על אשר נסתפקת במה דפליגי רבא ורב זביד יומא (ד' ע"ט) בכותבת הגסה אם היא יתירה או פחות מכביצה אם הכוונה כביצה עם הקליפה או בלא קליפה כיון דמצאנו גם ספק זה באיבעי' שם בעצם כשעורה אם משערין בשעורה בקליפתה או בלא קליפתה ושאין לומר דלא מצאנו שם ביצה בלא קליפה שהרי בעירובין (דף פ"ג) לענין טומאת אוכלין שהשיעור בכביצה פליגי ר"נ ור' דוסא וחכמים אם כמוה וקליפתה או כמוה בלא קליפתה ופסקינן כחכמים דבלא קליפה משערינן. וא"כ יש להסתפק בשיעור כותבת בזה והחילוק שבין ביצה בקליפה לשלא בקליפה יצא לך ממה שכ' האליהו רבה (סי' ר"י) דשיעור רביעית הוא ב' ביצים בלא קליפה או ביצה ומחצה עם הקליפה וא"כ השיעור קליפה של ביצה הוא שליש של ביצה בלא הקליפה ואחרי שהפוסקים כתבו דכותבת הוא מעט פחות מכביצה לכן יש נפקותא טובא לענין שיעור של יוהכ"פ איך משערינן אם להחמיר מעט פחות מכביצה בלא הקליפה או להקל מעט פחות מכביצה עם הקליפה:
דע בני שבפוסקים ראשונים ואחרונים לא ראיתי דין זה מבורר אבל עם כל זה כבר הקדימך בחקירה זו הנודע ביהודה מ"ק (חא"ח סי' ל"ח) שכ' שם וז"ל והנה כזית הוא פחות מחצי ביצה מבלי הקליפה שהרי כותבת יש בה שתי זיתים כמ"ש בכריתות (דף י"ד) וכותבת הוא פחות מכביצה כמ"ש ביומא (ד' ע"ט) והיינו פחות מכביצה בלי הקליפה שהרי מתחלה שנסתפקו בגמרא אם ככותבת הוא יותר מכביצה או פחות מכביצה על ביצה קלופה נסתפקו שהרי רצו לפשוט האי בעיא ממה דאמרו ב"ש שאור בכזית וחמץ בככותבת ואס"ד ככותבת יותר מכביצה מכדי ב"ש אשיעורא דנפיש מכזית קפיד נימא כביצה וא"נ כי הדדי נינהו נתני כביצה (ופירש"י שהוא שגור במשנה יותר לענין טומאת אוכלים ע"ש) והנה כביצה השגור במשנה לענין טומאת אוכלים היינו בלי קליפה כדאמרינן בעירובין וא"כ הכותבת שנסתפקו בשיעור איזה גדול אם הוא או ביצה היינו בלי קליפה וע"ז סלקא שמעתתא שם דכביצה נפיש מככותבת וא"כ כותבת הוא פחות מביצה בלי הקליפה וא"כ כזית שהוא חצי כותבת הוי פחות מחצי ביצה בלי הקליפה עכ"ל והנה הגאון ז"ל אף שיצא להחמיר בענין שיעור כותבת למעטו עם כל זה יצא גם להקל למעט שיעור כזית לענין אכילת מצה ומרור וסוכה וכדומה.
ולענ"ד אין הדבר כן שהרי יש לתמוה אחר שבכל מקום שהוזכר שיעור ביצה לענין רביעית ביצה ומחצה ולענין חלה מ"ג ביצים וחומש ומסתמא ג"כ לענין חיוב סוכה בביצה עם קליפה משערינן ורק לענין ט"א מצינו שיעור כביצה בלא הקליפה ואם גם לענין כותבת וזית משערינן בביצה בלא קליפה איך כתבו הפוסקים סתם שכותבת הוא מעט פחות מכביצה ולא אשתמיט חד מינייהו להשמיענו חידוש זה שהוא ביצה בלי קליפה נגד שיעור ביצה שהוזכר בשאר מקומות וגם על הגמ' דיומא יקשה כמו דמבעי' לו לענין שעורה אם בקליפה או בלא קליפה ה"ל להזכיר גם בשיעור ביצה שם אם בקליפה או בלא קליפה איירי אלא ודאי דפשיטא לי' דאם מזכיר כביצה פירושו עם הקליפה כמו בכל מקום דלא מצאנו שם זה בלא קליפה רק לענין ט"א ולא עוד אלא דלענ"ד אפילו לענין ט"א לכ"ע כביצה על ביצה עם הקליפה הוזכר עפ"י מש"כ בספרי ערוך לנר לכריתות (ד' י"ד ע"א) בביאור קושית המג"א מסוגיא דשם דאמרינן דכותבת אית ביה שני זיתים ואיך פסק הש"ע (בסי' תפ"ו) דשיעור כזית לי"א הוי כמו חצי ביצה והרי כותבת הוי פחות מכביצה והוכחתי שם עפ"י סתמא דגמ' דהשיעור של ככותבת הוא ממש כביצה וכזית הוא מכוון חצי ביצה.
כנלע"ד הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |