שו"ת רבי עקיבא איגר/ב/קלז
|
< הקודם · הבא > |
לכבוד הרב ר' הירש נ"י בק"ק וואלטש.
מה דנתקשה מעכ"ת בגיטין (דף ה' ע"א) תוס' ד"ה יכול נמי וכו' ולעיל אמרינן דאתיוה בי תרי ובאותה מדינא וכו' דאמאי לא פירשו כפשוטו דפרכת הש"ס על טעמא דקאמר רבה לפי שאין בקיאין לשמה, הא מתני' דמיירי לאחר שלמדו לא שייך טעם זה:
לא קשה מידי דהא רבא נייד מטעמא דרבא משום דבפני נכתב למ"ל וס"ל דהיכרא דהכא בפני התם ידעינן מספיק שלא לחוש לאחלופי, ולזה קאמר דעיקר תקנת בפ"נ היה קודם שלמדו משום דאין בקיאין לשמה, ומש"ה אף אחר שלמדו נשאר התקנה משום חשש אחלופי ולא סמכינן על היכר דהכא בפני, וכמ"ש תוס' להדיא בסוף דיבור זה, מש"ה הוצרכו לפרש הפרכא דהש"ס על הא דאמרינן לעיל א"ב דאתיוה בי תרי א"נ באותה מדינה ופשוט:
ואולם מתפלא אנכי על רומ"פ איך לא הרגיש במ"ש ובתחילה כתב רש"י בכתב ידו דהך פרכא איירי למה דס"ד מעיקרא דרבה לית ליה דרבא וכו', ויקשה איך אפשר לומר כן, דא"כ זהו עדיין לא יתיישב לשינויא דהש"ס, דהא בפקח ונתחרש דלא גזרו שמא יארע לקלקלה לא לבעי כלום, ואמאי קתני יתקיים בחותמיו, הא לרבה א"צ לקיום כלל, ויש ליישב קצת:
תו קשה לי בסוגיא זו בתוס' ד"ה בי תרי וכו' מ"מ נקט בפנינו משום דקודם שלמדו בפנינו דוקא, לא זכיתי להבין דהא בי תרי ל"צ לומר כלום לא בפני ולא ידענו כיון דאמרי דהבעל שלחם אין לך קיום גדול מזה כמו לרבא, ובאמת להך לישנא ע"כ מתני' דהתם מיירי באין הגט יוצא מתחת יד שניהם, אלא דא' שליח והאחרים אין שלוחים, וכמבואר להדיא בסוגיא דשם, וא"כ ממילא בפנינו דוקא משום לשמה וצע"ג:
גיטין דף ט' כמאן כר"ש דאמר פלגינן דיבוריה, בפירש"י דהראיה מדאר"ש לעולם הוא בנ"ח שמעינן ל"ש היכי דקנה שאר נכסים עמו, כגון שפירש חוץ ממקרקע פלוני, ל"ש היכא דל"ק שאר נכסים כגון דלא הזכיר שם הקרקע ששייר אלא כתב חוץ מקרקע בית כור דהשתא לא קנה שום קרקע דעל כל אחד י"ל זהו ששייר, אלמא פלגינן דיבוריה דהא כל נכסי קא"ל, ולא קכה אלא העבד, וכתב הרא"ש עלה וצ"ל דמיירי דאין לו שום מטלטלין, נראה ביאור כוונת הרא"ש דאין הפירוש דבשייר לו קרקע פלוני כיון דכל מה דנכלל בלשון כל נכסיי, דהיינו כל נכסיו מלבד השיור קרקע פלוני קנה הכל בזה ל"צ לפלגינן דיבוריה, אבל באומר חוץ מקרקע בית כור, כיון דאף הקרקעות של יתר מבית כור ל"ק ונתבטל מקצת מן כל נכסי, דהא הוא רוצה להקנות לו הכל מלבד בית כור, ואעפ"כ לא קנה שום קרקע, בזה היה ראוי שיתבטל כל הקנין דכל נכסיי וצריכי לפלגי' דיבורי' זהו לא ס"ל להרא"ש אלא דגם בכה"ג אף דל"ק שום קרקע, מ"מ היכי דקונה מקצת נכסים עם העבד דכיון דמתקיים שפיר לשון כל נכסי על העבד ושאר נכסים עמו ל"צ לפלוגי דיבוריה אלא דוקא היכי דלא קנה רק העבד דע"ז אינו שייך לשון כל נכסי בזה צריכים לפלוגי דיבוריה וכדדייק לשון רש"י, דהא כל נכסי קא"ל, ול"ק אלא העבד, ומש"ה הוצרך הרא"ש לבאר דהוכחת הש"ס דסתמא קאמר, אף דאין לו מטלטלין, דאלו ביש לו מטלטלין כיון דקנה עם העבד גם המטלטלים מתקיים שפיר לשון כל נכסי ול"צ לפלוגי דיבוריה ומה דכתב הרא"ש הכי על פירש"י ולא על פי' תוס', היינו דלפי' תוס' דראיית הש"ס מדקאמר לעולם משמע באין לו אלא אותו העיר ששייר, בזה וממילא נכלל שאין לו כלום אלא אותו העיר, דהיינו לא קרקע ולא מטלטלין, אבל לפירש"י דלא מיירי מזה באין לו, בזה הוצרך הרא"ש לדחוק, דמ"מ משמע גם באין לו מטלטלים, כן נראה לענ"ד:
אולם תמוה לי למאי הוצרך הרא"ש לזה הא בלא"ה אף ביש לו מטלטלין לא קנה רק העבד, דהא מטלטלים אין נקנים בשטר, וצע"ג:
ומזה קשה לי גם על דעת הי"א שבמרדכי והוא בהגהת ש"ע חוה"מ סי' ר"ג דבהחליף מעות ומטלטלים יחד כיון דמעות אין נקנה בחליפים לא קנה כלום, א"כ מתני' דכותב כל נכסיו, דבכלל נכסיו גם מטלטלים ושטרות כדאיתא ב"ב (דף ונימא כיון דהקנה לו המטלטלים והקרקעות והעבד הכל בקנין שטר זה ובטל הקנין על המטלטלין דבטל בכולו, ודוחק לומר דמיירי דוקא באין לו מטלטלין ושטרות דהא בסוגיא דב"ב אמרינן דשייר קרקע כ"ש לאו דוקא אלא ה"ה בשייר מטלטלים כ"ש, הרי דמיירי גם ביש לו מטלטלים אלא דשייר כ"ש:
ולכאורה י"ל דמיירי דכל המטטלטלים שלו היו צבורים על איזה קרקע וס"ל להך שיטה דבצבורים לא בעי' אגב כשיטת הרמב"ם וסייעתו, א"כ נקנה המטלטלים אג"ק ומיירי בלית ליה שטרות או כהסוברים דגם שטרות ניקנים באגב ולהסוברים דצבורים בלא אגב לא מהני, יסברו באמת כדעת החולקים במרדכי דבהחליף מעות ומטלטלים ביחד דקנה המטלטלים, ואף דעדיין יקשה דמ"מ לשיטה הנ"ל איך יתורץ למ"ד בב"ב קני את וחמור דלא קנה כלום, א"כ הכא בכותב כל נכסיו דל"ק מטלטלים לא לקני כלום, די"ל דוקא בחמור דלאו בר קנין כלל הוא, וכן בההיא דקדושין (דף נ' ע"ב) אחיות לאו בנות קדושין נינהו, אבל הכא דמטלטלין בר קנין הם, אלא דלא נקנו בקנין זה בכה"ג לא אמרינן דל"ק כלל:
אמנם עדיין אף אם נדחוק דמיירי דוקא בהכי, עדיין יקשה על מה דאר"ש לעולם הוא בנ"ח עד שיאמר וכו' דמשמע דלעולם בכל ענין הוא בן חורין והא באין צבורין דל"ק המטלטלין אינו בנ"ח דבטל כל הקנין, ואף די"ל דלעולם דקאמר ר"ש לאו פסיקא הוא אלא דלעולם קאי על מה דקאמר ת"ק שייר קרקע כ"ש, ע"ז קאי לעולם, היינו בכל ענייני שיור ל"ש פירש הקרקע ל"ש לא פירש הקרקע ששייר, אבל מיירי ג"כ בגווני דת"ק דהמטלטלים צבורים, הא מ"מ בשייר קרקע סתם ולא פירש איזה קרקע, לא מבעי' לפירש"י דלא קנה כלל קרקע ממילא לא מהני צבורים, אלא אפילו לדעת תוס' והרא"ש דקנה קרקע אלא דנותן לו הגרוע, הא מ"מ כיון דיכול לדחותו מאותו קרקע שצבורים בו המטלטלים, ממילא ל"ק המטלטלים דהאי לגבי קרקע אחרת דאין צבורים בו לא קנה עמה המטלטים, וביותר דהא לשיטת תוס' ע"כ הפירוש בסוגי' דדייק דר"ש דקאמר לעולם היינו אפילו אין לו אלא אותה העיר, וא"כ בזה בודאי קשה דבכה"ג באין לו אלא קרקע ששייר ויש לו מטלטלין, נימא כיון דבטל קנין שטר על המטלטלין בטל בכולה כמו החליף מעות ומטלטלי' ביחד וצע"ג:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |