ערך/הגבהה
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי הגבהה
אם סגי שמוגבה בלי שיעשו מעשה הגבהה
מכמה מקומות מוכח דא"צ להרים אלא סגי שיהי' מונח במקום גבוה: ב"ב פה: "והוא שהיתה קלתה תלויה" וברשב"ם שם, ע"ז עא: רש"י ד"ה מדמטי, תוס' ב"ק צח. ד"ה וה"מ. וכן פסק בחלקת יואב אה"ע יג. וע"ש שדייק מדברי הט"ז (או"ח שסו ו) שצריך להגביה. אמנם בט"ז רסט ס"ה משמע שא"צ מעשה הגבהה.
טעם קנין הגבהה
ביד רמ"ה (ב"ב עו: המוכר את הספינה אות כו) מבואר דהגבהה מדין יד.[1] [וז"ל הרמ"ה: והגבהה קונה בכל מקום, דכיון דאגבהיה ודאי אפקיה מרשותא דהוה קאי בגויה ועיליה לרשותא דנפשיה, דאי למ"ד חצר משום יד איתרבאי – לא תהא ידו קלה מחצירו, ואי למ"ד משום שליחות איתרבאי – לא יהא עצמו קל משלוחו, וסברא נמי הוא שאין לך דבר שנכנס לרשותיה של אדם יתר מהבא לידו"]. וכן משמע ברשב"ם בב"ב (פו. ד"ה במשיכה) שכ' "דמשהגבי' הכניסה לרשותו", וכ"ה בסמ"ע (קצ"ז ב) שכ' דבמה שמגביהו מביא אותו לרשותו וכו' דכל מה שהוא ביד האדם ה"ה כאילו מונח בביתו. (ועיי"ש קצה"ח סק"א). וכ"נ ממש"כ הריטב"א בקידושין (כ"ה: ד"ה והא) שהגבהה תולדה דמשיכה.{<
הגבהה>}
- ↑ וע' מש"כ בערך יד (בהערה) לפרש עפ"ז דעת רש"י.