אמרי בינה/דיני גביית חוב/יא
|
< הקודם · הבא > |
דעת הרבינו ירוחם ז"ל בלוה וכ' דאקני ולוה מאחר ולא כ' דאקני יחלוקו ובבעל חוב הטורף מלוקח היכא דלית ליה ללוקח דאקני דעתו דטורף הבעל חוב כל השבח ועמד על זה הש"ך (סי' ק"ד ס"ק ט"ו) ולכאורה יש לומר דעוד הקשה התומים על הר"י דהא הוא סובר דגם בדאקני אמרינן אחריות טעות סופר אם כן איירי דכ' בפירוש דלית ליה דאקני אם כן מחל השני שעבוד דאקני ובלוקח י"ל דלא קנה בשטר כלל וי"ל למה שכ' הש"ך (סי' קט"ז) דלא אמרינן שעבודא דאורייתא רק בהלו' מעות דעבד לוה לאיש מלוה אבל באחריו' דמכר ל"א ש"ד אם כן אתי שפיר דברי ר"י דהוא סובר דמיניה דידיה משועבד דאקני מטעם ש"ד ומיניה דידיה אין חילוק בין היה לו הקרקע בשעת הלואה או קנה אחר כך וכמו שכ' התומים וכן הסכים הנתיבות (סי' קי"ב) דמיניה דידיה גובה מדאקני מטעם שעבוד דבעת שקנה והי' חייב נשתעבד. אך זה דוקא בהלואה דשייך ש"ד אבל בחיוב אחריות ממכר לדעת הש"ך דל"א ש"ד שפיר לראשון משתעבד דיש לו דאקני אך לפי זה יש להבין אם כן מיני' דידי' אף דלית ליה דאקני נמי נימא לקמא משתעבד הואיל דלזה משועב' מדאורייתא ולזה שלא לוה לא משתעבד ויש ליישב:
ויש קצת ראיה לדעת הקצוה"ח דלא חל השעבוד מן התורה על הקרקע שקנה אחר כך מהא דמבואר ירושלמי ס"פ מי שהי' נשוי פישר מן השני חזקה שהראשון בא וטורף פישר מן הראשון אמר ר' פנחס אתא עובדא קומי ר' ירמיה אמר פישר פישר היינו אם נתפשר עם הראשון אין המאוחר יכול לחזור על הלוה א"ר יוסי ולא כתב דאקני לא אתיא אלא ביורש אר"ח אפילו בבעל חוב אתיא היא בההיא דלא כתב כל דאקני או שאמר לו לא יהיה לך פרעון אלא מזה ופירש הפ"מ דשוי' אפותקי לראשון לכך אין השני יכול לטרוף מזה שלא נשתעבד לו מעולם ואינו מובן מ"מ אם פישר עם הראשון שעשה לו אפותקי אמאי אין השני יכול לטרוף וכי גרע מדאקני אם כ' לו וגם בכה"ג בעשאו אפותקי ופרע לראשון אף אם מכר אחר כך ולא כתב לשני דאקני מ"מ משועבד משעה הראשונה גם להשני דכי לא יכול אדם לשעבד קרקע אף לכמה וכמה בני אדם. ובק"ע מפרש דעשאו להשני אפותקי וכיון שטרפו בעל חוב הראשון כבר אבד זכותו של השני ועכשיו שקנה כשדה של אחר דמי. ובפשיטות משמע דאיירי מיניה דידיה שבא לגבות ולא מלוקח ואם כן מה לי דלא כתב דאקני הא מיניה דידי' גובה ואם נאמר דאף מיניה דידיה אינו גובה רק מטעם מצוה ולא מטעם שעבוד דנכסי דבר נש שהיה לו בשעת הלואה אינון ערבין בי' וכמו שכ' הקצוה"ח ולא מה שקנה אחר כך יש נ"מ טובא בגווני דלא נחתינן לנכסיו מטעם מצוה כגון בנשתטה הלוה וכדומה אבל אם נאמר דמיניה דידי' הוא מטעם שעבוד מה קאמר דלא כתב להשני דאקני הא מ"מ מיניה דידי' נשתעבד א"ו דלא נכנסו הנכסי' שקנה אחר כך בגדר ערבאין רק מטעם מצוה. גם משמע קצת מדברי הירושלמי הנז' דדאקני גם כן אחריות ט"ס מדכתב בלא כתב לו כל דאקני דבסתמא אחריות ט"ס ובש"ך כ' להכריע כשאמר דאקני מהני אף בלא כתב ואמרינן ט"ס ומתרץ בזה הוכח' המ"מ מש"ס ב"ב וליחוש דלמא דאקני אמר ליה ומירושלמי הנז' משמע קצת דבעינן שיכתוב להדיא דאקני:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |