אמרי בינה/דיני פדיון הבן/ד
|
< הקודם · הבא > |
וראיתי בספר תשובת פני ארי' (סי' מ"ד) שם נשאל באב שכתב אגרת לאשתו שאי אפשר לו לבא לביתו ליום ל"א לפדות את בנו ע"כ הוא מצוה לה שפלוני יהי' הכהן ורוצה כהן אחד להקמת ה"ס לאב ולהיות שליח במקום אב וכ' דכ"א יכול לעשות שלוחו לכך כמ"ש אחרונים דזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו וכ"ש בנ"ד שהאב כתב לאשתו שמצוה לה שפלוני יהי' כהן א"כ חפץ הוא שיפדה בנו ע"י אחר רק שלא פירש מי יהי' השליח לתת במקומו כסף הפדיון לכהן פשוט הוא שיכול כ"א לעשות עצמו שליח לזה וזכות הוא לאב רק כהן א"י להיות שליח בזה כיון שהוא עצמו אינו בתורת פדיון בכור הרי הוא להך מילתא כעבד שאינו נעשה שליח והאריך בזה דתליא במחלוקת הר"י מגא"ש ורש"י אם עבד יכול להיות שליח להולכה בגט. ולע"ד דבריו נפלאים ותמוהין הן בגוף הדין דכ' כיון דהאב צוה שפלוני יהי' כהן חפץ שיפדה בנו ע"י אחר י"ל להיפך דכאן גרע ואף הסוברים דזכות הוא לו היינו בסתמא אבל כשכתב לאשתו שפלוני יהי' כהן ודאי גלי דעתו שאשתו תפדה עבורו מממונו כיון שבירר לו כהן דאל"כ שעלה ע"ד שאחר יזכה לו ממונו ה"ס ויפדה בעדו מה לו לצות ולברור לו כהן א"ו דגלי דעתו שתפדה מן ממונו לכך בירר לו כהן:
ומה שכתב דכהן ליתא בדנפשו לא נהירא כלל בשלמא בגט אף בהולכה בעי נתינה מכח הבעל או שלוחו וטלי גיטך מע"ג קרקע פסול לכן אף בשליח להולכה דהגט הוא המגרש והנתינה הוא מן בר שליחות מ"מ כיון דליתא בדנפשו בגרושין שצריך נתינה מכח הבעל או אף כוונת הקנאה שהאשה תהי' מגורשת לכך ל"מ ועיין מ"ש בהגהותי בדברי חיים (סי' א') דיני שלוחין ליישב קושית הב"ש אה"ע (סי' ל"ה) דשם סתם המחבר דעבד פסול לשליחות קידושין ומשמע אף שליח להולכה ובסי' (קמ"א) הביא דעת הפוסקים דבשליח להולכה הוי ס' וכתבתי לחלק בין גט לקידושין דבגט הגט הוא הכורת וא"צ כוונת הקנאה משא"כ בקידושין אף במקדש בשטר והשטר עושה קנין אישות מ"מ צריך שהשליח שהוא במקום הבעל מתכוין לקנו' האשה בעד המשלח דבקידושין כתיב כי יקח והאשה אינה המקנת רק כמבענ' דעתה ונעשית כהפקר והבעל זוכה בה וכמו שכתב הר"ן נדרים (דף ל') והארכתי שם בזה ועוד יבואר אי"ה הדברים בדיני גיטין. ובפדיון הבן דל"ב שום דעת וכוונה לקנות בהבן הנפדה רק למסור הה' סלעים לכהן ובזה כאשר בא ליד כהן נפדה בנו ונתקיים המצוה ואף אם שלחו לו ע"י קטן או קוף או אף נכרי והודיע לכהן שזה בעד הפדיון ג"כ נתקיים בזה המצוה ולמה יגרע כהן העדיף מני' אף דאינו בחיוב המצוה הא בר הקנאות ממון הוא ואם מזכה לאבי הבן הממון ופודה בהן אצל כהן אחר ודאי הבן פדוי ואף לכתחלה אם נחזיק בדעת החולקים על רמ"א וז"פ וברור:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |